משבר בארץ הארזים

נוף כפרי לבנוני. שקט נפיץ (צילום: Bobby Guidry, Pixabay)
נוף כפרי לבנוני. שקט נפיץ (צילום: Bobby Guidry, Pixabay)
כאוס, תוהו ובוהו, דם והרבה יזע * על המצב השורר אצל שכנתנו מצפון, לבנון

מזה שנים רבות שהכאוס משתולל בארץ הארזים ובשנה האחרונה רק מחריף. עיני מדינת ישראל נשואות כבר מספר עשורים למתרחש אצל שכנתנו בצפון. צה"ל עוקב בדאגה אחרי התמוטטות השלטון והכרסום של החיזבאללה במימשל, בהוראת משטר האייתולות האיראני ובהובלתו. המראות הצפים ברשתות החברתיות של מדינה החדלה מלתפקד כמדינה, של אנשים המתקוטטים על ליטר בנזין וניתוקי החשמל אשר הופכים לדבר שבשגרה, אינם מבשרים טובות.

מצבה הכלכלי  של לבנון התדרדר, דבר אשר הביא את המדינה לצבירת עוד ועוד חובות. חוסר עידוד תעסוקה או יצירת מקומות עבודה ותעשיות מקומיות לצד חוסר במנגנון פיקוח כנגד שחיתות, הוביל לתלות של כלל הענפים הכלכליים ביבוא. בשנה וחצי האחרונות, החל המטבע הלבנוני (הלירה) לאבד מערכו. בנקים החלו למנוע מתושבים למשוך ולהעביר כספים ואת לבנון פקדה אינפלציה אדירה. היעדר הנזילות הכספית פגע ביכולתה של הממשלה לספק דלק, חשמל ושירותים בסיסיים לאזרח. המחסור בתזרים מטבע חוץ מנע יבוא של מוצרים חלופיים. עשרות אלפי בני אדם איבדו את משרותיהם מאז אוקטובר 2019. הבנק העולמי תיאר לאחרונה את המשבר המתחולל שם כאחד המשברים החמורים ביותר שידע העולם ב-150 השנים האחרונות.

הקטטות ברחובות, חילופי מהלומות ואפילו יריות נרשמו בתחנות דלק, בפרט  בעיר טריפולי שבצפון המדינה, העיר השנייה בגודלה בלבנון. האירועים האלימים הסלימו עד כדי הריגת בנו של מנהל תחנת דלק. בימים האחרונים, נצפו חמושים ברחובות טריפולי כאשר הם יורים באוויר ומיידים אבנים על חיילי צבא לבנון. כל זאת בשל הזעם על הפסקות החשמל, המחסור בדלק ועליית המחירים. את הזעם בטריפולי ליבו שמועות שלפיהן ילדה קטנה מתה בשל הפסקת חשמל, אשר גרמה למכונת ההנשמה שסיפקה לה חמצן לחדול מלפעול. אומנם הרשויות הכחישו טענות אלה, אך ללא הצלחה רבה.

המדינות התורמות (ובראשן צרפת), המביעות נכונות עקרונית לסייע כלכלית ללבנון, מסרבות להזרים אליה כספים לפני שיושג בה הסדר פוליטי. בין הצעדים להם נדרשים – הסדר אשר יבטיח שהכסף ינוצל למטרות שלשמן הוא נועד ומנגנון פיקוח. אלא משסדר זה בושש לבוא, הכסף לא הועבר. בין המעצמות הפוטנציאליות, יש רבות החוששות כי כספן יתגלגל לידי גורמי טרור כמו חיזבאללה. התורמים אינם רוצים לבוא במגע עם ממשלה לבנונית בה החיזבאללה מנהל את הפרלמנט בשם פטרוניו האיראניים.

לבנונים רבים מסתמכים על קרובי משפחה וחברים שהיגרו לחו"ל השולחים להם תרופות ומזון לתינוקות. אלה שיכולים להרשות לעצמם, טסים למדינות קרובות ליום או יומיים כדי לאגור מוצרים לכמה חודשים. האזרחים במדינה איבדו אמון בהנהגה הממשלתית הנגועה בשחיתות ציבורית קשה. מכרזים נתפרים למקורבים ולשחקנים חיצוניים כדוגמת טורקיה ואיראן.

ארגון החיזבאללה, אשר זיהה את המשבר הנוכחי, ניצל הזדמנות והגביר את הלחץ על הרחוב הלבנוני. מטרתו של חסן נסראללה היא לאלץ את מקבלי ההחלטות בלבנון להסתמך על המשטר באיראן. דברים ברוח זאת נצפו לאורך השנים בסוריה, בהן איראן השקיעה הון עתק במשאבים כלכלים וביצירת ידע וכוח אדם. זרועות התמנון האירניות אינן בוחלות בנעשה בלבנון ומבקשות להשתלט על ארץ הארזים. בחירת הנשיא האיראני, הידוע כנשיא שמרן ובעל אידאולוגיה אכזרית, תואמת את השאיפה האיראנית ליצירת הגמוניה אזורית.

לפני עשור, שרדה לבנון שרדה את התפרצות 'האביב הערבי' כאשר המדינות סביבה קרסו והיא הצליחה לשרוד. אך האם אירועים הנוכחיים הם 'האביב הערבי-לבנוני'?

לסיכום, התקופה הקרובה היא נקודת מפנה לארץ הארזים. האם ממשל הבובות שם יצליח לייצב את המשבר הנוכחי ללא הסיוע האיראני? האם המדינות התורמות תהיינה מוכנות לשנות את עמדתן בהעברת הכסף לאור הסכנות הניצבות בלבנון ונפילתה לידי זרועות התמנון האיראניים? או שמא לבנון תשכיל להקים מנגנוני פיקוח ובקרה? האם הלחץ ברחוב הלבנוני ומצוקת הדלק יתגברו ויובילו את המנהגים לעשות שינוי מסלול וחשיבה מחודשת? ימים יגידו. אך דבר אחד בטוח: בפני צה"ל ניצבים אתגרים רבים בחזית הצפונית, המתעצמים בשל דריסת הרגל של איראן בגבול מדינתנו.