משחקי מלחמה

חיילים אוקראינים במצעד צבאי. האם יצטרכו להילחם בקרוב (צילום אילוסטרציה: Oleg_Mit, Pixabay)
חיילים אוקראינים במצעד צבאי. האם יצטרכו להילחם בקרוב (צילום אילוסטרציה: Oleg_Mit, Pixabay)
פלישה על הפרק או הפגנת כוח? * על המצב הרגיש בגבול רוסיה-אוקראינה

בשנת 1991 זכתה אוקראינה לעצמאות, אך עם השנים ידעו יחסיה עם רוסיה עליות ומורדות. אנו עומדים בפתחה של 2022 ורוסיה עדיין רואה באוקראינה חלק אינטגרלי משטחה. היא אף אינה מתאמצת להסתיר את היערכותה בשבועות האחרונים לקראת פלישה אפשרית לאוקראינה. רוב מהדורות החדשות בעולם עסוקות בנגיף האומיקרון והסגרים בשל התגברות המגפה וכלל אינן עוסקות בפלישה האפשרית.

הצבא הרוסי נמצא בפריסה רחבה בגבול עם אוקראינה עם יותר ממאה אלף חיילים, טנקים, נגמשים וציוד חי"ר כבד. הדרכים המובילות לאזור נסגרו, אין נכנס ואין יוצא מלבד כוחות צבא. בהינתן האות לפלוש לאוקראינה, יש לכוחות הצבא הרוסי יעד אחד ברור – לבצע מחטף קרקעי שיבתר את חבל דונבס, הלב התעשייתי של מזרח אוקראינה.

המתח בין המדינות הולך וגובר. לטענת קייב, נערכת מוסקבה למתקפה עליה. מנגד, טוענת ממשלת רוסיה שדווקא האוקראינים הם אלה שנערכים למתקפה על הבדלנים הפרו-רוסים השולטים בחבל דונבס שבמזרח אוקראינה. בניסיון להרגיע את הרוחות הנושבות ומחשש להתלקחות, מסרה ארצות הברית שתי ספינות לצי האוקראיני. דבר זה התרחש לאחר שקיבל משנה תוקף מצד ראש המודיעין הצבאי האוקראיני קירילו בודנוב, שלדבריו "רוסיה נערכת לצאת למתקפה על ארצו לכל המאוחר בסוף ינואר או בתחילת פברואר". הנ"ל הזהיר כי מתקפה שכזו צפויה לכלול הפצצות מהאוויר, אש ארטילריה וכוחות משוריינים במזרח אוקראינה וכן תקיפות אמפיביות באודסה ובמריופול שבדרום. עוד העריך בודנוב, כי מתקפה רוסית תכלול גם פלישה בקנה מידה קטן יותר דרך בלארוס.

מניתוח דברים אלה עולה, כי רוסיה אינה יכולה להרשות לעצמה שבחצר האחורית שלה יהיו טילים של מדינות אויב. מוסקבה אינה רואה בעין חיובית את הסיוע בהתחמשות אוקראינה – הן על ידי ארצות הברית והן על ידי מדינות אירופאיות – זאת למרות שאוקראינה אינה חברה בברית נאט"ו היות שתנאי ההצטרפות אינם מתאימים.

זה המקום לציין, כי בשנות ה-60 של המאה הקודמת, גם ארצות הברית בראשותו של הנשיא המנוח ג'ון קנדי לא ראתה בעין יפה את הצבת הטילים בקובה, אירוע שזכה לשם 'משבר הטילים בקובה'. בדומה להיום, גם אז לא היו סימנים שמעידים על התפתחות מרחיקת לכת מצד האויב הפוטנציאלי. בימים ההם, התנהלה שמלחמה קרה" בין ברית המועצות דאז ובין ארצות הברית, אך האם המלחמה פסקה לגמרי או שמא למראית עין בלבד?

ב-7 בדצמבר התקיימה שיחת טלפון בין הנשיא ביידן לעמיתו פוטין, דבר אשר לא הביא להורדת מפלס הלחץ ההולך וגובר בגבול בין רוסיה לאוקראינה. אם בעבר הייתה לרוסיה חגורת בטיחות בדמות הרפובליקות במזרח אירופה, כיום היא כבר איננה. הרפובליקות, אשר קיבלו את עצמאותן ואף רבות מהן הצטרפו לאיחוד האירופי, אינן נאמנות עוד ל'אימא רוסיה'. לדעתי, הסנקציות אותן מבקשים ממשל ביידן והאיחוד האירופי להטיל על רוסיה הן אפסיות. רוסיה היא מעצמה וחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם לצד מעצמות כדוגמת סין. כזכור, האווירה השוררת בין ארצות הברית וסין אינה בשיא תפארתה. הניסיונות של ארצות הברית בעת הזו מול רוסיה הם בגדר זריית חול בעיניים שאין לה שחר. ממשל ביידן נחלש רבות עם יציאת ארצות הברית מאפגניסטן, זאת לצד היציאות מעיראק ומיתר המדינות במזרח התיכון. משבר השיחות עם איראן בווינה והטיפול הלקוי בקורונה ובווריאנטים האחרים מעידים גם הם על כך. לכן, נראה בשבועות הקרובים את ארצות הברית עושה שרירים מול רוסיה, בפרט שהסקרים בארצות הברית מצביעים על אי שביעות רצון מתפקוד הממשל.

לעניות דעתי, אם תפלוש רוסיה לאוקראינה, זה יהיה זמני במטרה להעביר מסר ברור לאוקראינה וליתר המדינות הקטנות כפי שעשתה ב-2008, כאשר פלשה למשך חמישה ימים לשטחה של גאורגיה. דבר אחד ניתן כבר לומר – רוסיה ניצחה.