נדרש קיום לפני דו קיום

פגיעה בשוטרים היא דבר שלא יעלה על הדעת. מעצר נערים בעיר העתיקה (צילום: דוברות המשטרה)
פגיעה בשוטרים היא דבר שלא יעלה על הדעת. מעצר נערים בעיר העתיקה (צילום: דוברות המשטרה)
המסקנה המתבקשת בעקבות האירועים האחרונים: משטרת ישראל נדרשת להכין תוכנית תקיפה * להיות מובילה ולא מובלת

סרטון המופיע ברשתות החברתיות ובו מתועד אדם פוגע מילולית או פיזית בשוטרים ללא תגובה, חזק יותר וגורם נזק גדול יותר להרתעה של המשטרה מאשר סרט משטרתי של מעצר התוקף במיטתו באמצע הלילה.

ישנם קצינים איכותיים במשטרה בהווה ובעבר. חובתם להתכנס יחד עם שירות הביטחון הכללי לסיעור מוחות, להכנת תוכנית פעולה התקפית מול הטרור בתוך מדינת ישראל.

במהלך שירותי במשטרת ישראל פגשתי מפקדים שרק הגיבו לאירועים מול מפקדים שהובילו ותוך זיהוי תופעה העומדת להתרחש תקפו ופעלו לפני ביצוע העבירות. המפקדים שהובילו אפשרו ביטחון אישי גבוה לתושבים. מפקדים שרק הגיבו תמיד חיפשו תירוצים מדוע הם לא מצליחים. 

במידה ונמשיך רק להגיב לאירועי מוקד כאשר אזרחים מתקשרים או ניגשים להתלונן בחקירות במשטרת ישראל – נפסיד את המערכה. כל מחוז משטרתי בתחומו חייב להכין תכנית פעולה התקפית בהתאם למאפייני המחוז שלו.

לא ירחק היום שנסיעה תמימה של משפחה ברחוב הלא נכון בתחומי ישראל תיגמר באסון. אסור לנו להיות במקום בו שוטרים חוששים לפעול בשגרה עם ניידת בודדה.

אין סימטריה בין סרטוני ההשפלה של תוקפים ערבים לסרטוני המעצר של המשטרה. התגובה המשטרתית נדרשת להיות מיידית ותקיפה. כולנו נדרשים לשאול את עצמנו כיצד הגענו למצב הזה שילדים מרשים לעצמם לקלל שוטר או לתקוף אותו ולצלם את האירוע ללא חשש? כיצד הגענו לרגע הזה?

יהיו שיטענו כי השלטון החליש את המשטרה במתכוון, יהיו שיטענו כי נבחרו האנשים הלא נכונים להוביל ויהיו שיטענו כי אין תקציב או כוח אדם מספק. אני בוחר להיות אפקטיבי. כרגע זה מה שעומד לרשותנו. צריך לפעול מהר ובאופן נחוש וחכם. כל אשר נדרש זה לשנות את התפיסה המשטרתית, להתאים אותה למציאות, לצאת לפעול ולא רק להגיב.

מהלך כזה דורש אומץ מקצועי ואיחוד של כל גורמי האכיפה. לקציני המשטרה בעבר יש ניסיון וידע רב. החיבור שלהם לגיבוש אסטרטגיה רק יועיל לכולנו. האגו של נושאי המשרה חייב להיעלם כרגע לטובת איחוד כוחות.

הייתי מרחיק לכת ומגייס למילואים את מפקדי המשטרה הרלוונטיים, מבקש מהם להיות מפקדי מנהלת עם כוח משטרתי מקצועי לטובת השבת הסדר הציבורי במוקדי החיכוך ואת מפקדי המשטרה הנוכחיים הייתי משאיר לטפל בשגרה.

שירות הביטחון הכללי חייב גם הוא להפנות משאבים גדולים יותר של כוח אדם ואמצעים לחיסול הטרור מבית. הפלילי הפך לטרור חדש ואחר ממה שהכרנו בעבר. פושעים בחסות האנרכיה משתלטים על אזורים, עסקים ואנשים.

השאלה אינה רק חברתית או פוליטית. כרגע השאלה היא קיומית. לפני דו קיום צריך להחזיר במהרה את העוצמה המשטרתית לרחובות, להחזיר את הביטחון לתושבי המדינה, להחזיר את החוק והסדר ולחייב את כולם לציית.

מעצרי ראווה לא ישנו את המשוואה. רק נוכחות משטרתית ברחובות עם פעילות התקפית בכל מקום ובכל שעה במקום התפיסה הרופסת של הכלה. צריך לעבור לתפיסה של אפס סובלנות וטיפול של המשטרה לכל עבירה – גם הקטנה ביותר. אין סליחה ואין מחילה, יוצאים למלחמה על הבית של כולנו.

האמצעים וכוח האדם האיכותי נמצאים במשטרת ישראל. נדרש רק לשנות גישה. מוזר היה בעיניי לקרוא שיש כוונה ללמד שוטרים להשתמש באלות. בשנת 1985, בעת גיוסי למשטרה, זה היה אחד הדברים הראשונים שלמדו בקורס שוטרים.

צאו מהמשרדים, עזבו את המחשבים, צאו לאירוע עם ידיים חשופות, עם חגור ועליו אלה, אקדח וגז מדמיע. פתחו את החלונות בניידות ותוותרו על המזגן. זו עת מלחמה. זה המסר שהמפכ"ל צריך להעביר עד לאחרון השוטרים. זו עת המבחן שלו כראש ארגון מקצועי ואיכותי.