נחיתה קשה

צילום אילוסטרציה: JackieLou DL, Pixabay
צילום אילוסטרציה: JackieLou DL, Pixabay
חניך בקורס רחיפה שהתרסק והפך לנכה יפוצה בכ-2 מיליון שקלים

 

א', חניך בקורס מצנחי רחיפה, שהתרסק עם המצנח על צלע ההר ונפצע קשה, יפוצה בסכום עתק של כ-2 מיליון שקלים. כך פסק לאחרונה בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ובכך הביא לסיומה של סאגה משפטית ארוכת שנים.

התביעה, שהגישו בשם החניך, עורכי הדין נתנאל בירן ואיילת זינגר, נגד מועדון הגלישה ומשרד התחבורה, מגוללת שורה ארוכה של מחדלים חמורים, שגרמו לתאונה ולפציעתו הקשה של החניך, אז בן 42.

על פי פסק-הדין, תאונת הרחיפה אירעה ביום האחרון של ההדרכה המעשית בקורס מצנחי רחיפה בסיסי כאשר המריא התובע מגבעה עם מצנח רחיפה לא ממונע, וזמן קצר לאחר מכן, המצנח קרס, והתובע התרסק ביחד איתו על צלע ההר.

כתוצאה מהתאונה נפצע התובע באורח קשה, ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של יותר מ-63 אחוזים. הוא נאלץ לעבור שלושה ניתוחים ברגלו, שלוו בתקופות אשפוז ושיקום ממושכות, כל זאת מבלי שחלה הטבה משמעותית במצבו. במשך כשלושה חודשים לאחר האירוע היה מרותק לכיסא גלגלים, ובמשך שנתיים נוספות נעזר בקביים בעת הליכה.

בית-המשפט קיבל בפסק-הדין את טענות עורכי הדין בירן וזינגר, וקבע, כי התאונה התרחשה עקב רשלנותו של בית הספר לרחיפה, ששלח את התובע לצניחה ברוח מסוכנת עם מצנח פגום, וגם בשל רשלנותה של רת"א (הרשות לתעופה אזרחית, משרד התחבורה), שאמנם התלתה את רישיונו של בית הספר להכשיר תלמידים, אך מעולם לא אכפה את ההתליה הזו.

בית-המשפט קיבל בפסק-דינו את הטענות למצנח פגום, שחוק ובלוי, שאליו הצטרפה הדרכה כושלת, שנערכה כשעה בלבד בביתו של בעלי בית הספר, ובנוסף, הוראה של מדריכי הקורס לתלמיד לצנוח ברוח מסוכנת, תרמו יחדיו לתאונה הקשה והמיותרת.

עוד נקבע בפסק-הדין, כי הבעלים של בית הספר העלים מזירת התאונה את המצנח, את מכשיר הקשר, והשפיע על העדים לאירוע (שני חניכים נוספים בקורס) שלא להעיד. בנוסף על כך, בעלי בית הספר, לא בדק ולא תיעד ביומן הפעילות את תנאי מזג האוויר, את כיוון הרוח, עוצמתה ומהירותה וגם לא את גובה הגבעה ממנה קפץ החניך.

באשר לאחריות רת"א, בית-משפט הסכים עם הביקורת, שהעלו עו"ד בירן וזינגר, על כך שעד למועד התאונה היא כלל לא הסדירה את תחום מצנחי הרחיפה, גם אם לא ביסס על כך את פסק-הדין, לאור ההלכה שנקבעה בבימ"ש העליון. 

פסק-הדין קיבל את טענות עו"ד בירן וזינגר, שרת"א התרשלה בפיקוח ואכיפת החלטותיה, שכן רישיון ההפעלה של בית הספר הותלה על ידה ב-2006 ובוטל ב-2012, ולפיכך נאסר על בעלי בית הספר לרחיפה להפעיל אותו, ובכלל זה, להדריך תלמידים לרחיפה באמצעות מצנחים ממונעים ולא ממונעים, וחרף זאת, המשיך להפעיל את בית-הספר. 

על אף שרת"א ידעה את כל האמור, כך נקבע, היא לא עשתה דבר וחצי דבר, על מנת לוודא כי בית הספר מיישם את החלטתה, ומפסיק לפעול בתחום.

כבוד השופט יחזקאל קינר מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל את טענות עורכי הדין בירן וזינגר וקבע בפסק דינו, כי בית הספר לרחיפה לא הצליח להרים את נטל ההוכחה, כי לא התרשל לגבי רכיבי המצנח ומכשיר הקשר, וכך גם באשר לתנאי הרחיפה וההדרכה. לעומת זאת, קבע השופט, התובע הצליח להוכיח את הרשלנות וכן את הקשר הסיבתי של המחדלים לתאונה.

עוד קבע השופט קינר, כי לכל הפעלה של מצנח רחיפה, בין אם ממונע ובין אם לאו, נדרש רישיון הפעלה מבצעית, ואילו להפעלה מסחרית של מצנח רחיפה, הכוללת גם בית ספר, נדרשים רישיון הפעלה מבצעית ורישיון הפעלה מסחרית גם יחד. לפיכך קבע השופט בפסק הדין, כי הוכח, שבית הספר פעל בלא שהיה בידו רישיון בר תוקף. "עובדה זו חמורה כשלעצמה", דברי השופט.

באשר להתנהלותה של רת"א, קבע השופט קינר, כי זו נהגה ברשלנות, כשלא בדקה אם בית הספר הפסיק את פעולתו בעקבות שלילת רישיונו, וכשלא נקטה בהליך מתאים על מנת לאכוף את החלטתה ולדאוג לכך שבית הספר יפסיק להכשיר תלמידים בתחום. 

יתרה מכך, קבע השופט קינר, כי על רת"א היה לפרסם אזהרה, שבה היא מיידעת את הציבור אודות שלילת רישיונו של בית הספר, אך היא לא עשתה כן. 

לדברי השופט קינר, אלמלא מחדליה של רת"א, בית הספר היה מפסיק את פעילותו, והתובע ממילא לא היה נרשם ללימודים בבית הספר, וכפועל יוצא מכך התאונה לא הייתה מתרחשת.

התביעה הוגשה תחילה גם נגד העירייה שבחופיה אירעה התאונה, אולם לדברי עורכי הדין בירן וזינגר, העירייה בחרה, שלא להוסיף חטא על פשע והגיעה עם התובע, לכדי הסכם פשרה, מבלי להמתין לפסק-הדין, במסגרתו פיצתה אותו ב-150 אלף ₪.

כבוד השופט קינר קבע בפסק הדין, כי בית הספר נושא ב-80 אחוז מהאחריות לנזקים שנגרמו לתובע, ואילו רת"א נושאת ב-20 אחוז, ועליהן לפצותו בהתאם, בסכום של 1,952,300 שקלים. ואולם, כלפי התובע נקבע בפסק-הדין, שאחריות שני הנתבעים הינה "ביחד ולחוד", כך שבפועל רת"א נאלצה לשלם לתובע את מלוא הסכום. סכום, אשר ממנו, קבע השופט, יש לנכות את הקצבאות המשולמות לתובע מידי המוסד לביטוח לאומי, בגין התאונה, בסך של 1,172,920 שקלים ואת הפיצוי שהתקבל מהעירייה, בסך 150 אלף שקלים. לסכום הנקוב, קבע השופט, יתווסף שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4 אחוז מסכום הפיצוי.

לדברי עורכי הדין בירן וזינגר, בפסק דין זה נרשם הישג משפטי חשוב, שכן הוא הפריד ואבחן את המקרה הנ"ל ממקרה דומה שניתן לגביו פסק-דין, רק לפני מספר חודשים בבית המשפט העליון, בתביעה דומה שהוגשה נגד משרד התחבורה – רשות הספנות והנמלים (רספ"ן). 

בתביעה זו פסקה כבוד השופטת יעל וילנר, כי רספ"ן אינה אחראית לתאונה באופנוע ים שאירעה לתובעת, וביטלה את החיוב שהושת עליה בסך 400 אלף שקלים.

השופטת וילנר נימקה את החלטתה בכך שמדובר בפעילות אתגרית עם סיכונים מוגברים, שחשיבותה החברתית אינה גבוהה. לפיכך, לדברי השופטת, אין כל הצדקה לכך שהציבור, באמצעות המדינה, ישלם על התממשות הסיכונים בפעילות זו, ושהמדינה תהפוך לחברת ביטוח.

עורכי הדין בירן וזינגר: "חרף ההלכה הטרייה של בית המשפט העליון, במקרה שלפנינו התקבלה טענתנו לאחריות רת"א, ונקבע כי עליה לפצות את התובע, וזאת משום שרשלנותה של רת"א, באה לידי ביטוי נוסף במישור המשלב פיקוח, אכיפה ואזהרה גם יחד לעניין התליית רישיון ההפעלה של בית-הספר , שלא נאכף על-ידי המדינה.

עו"ד נתנאל בירן http://www.biran-law.co.il/ בעל משרד 'בירן עורכי דין', מתמחה בתביעות נזיקין, תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית ועוד. המשרד עוסק מדי שנה באלפי תביעות של מבוטחים מול מוסדות, בתי חולים, קופות חולים וחברות ביטוח, להשבת זכויותיהם.