ניצחון אחד, 11 סרטים

מתוך הסרט 'הדרך לברלין' (באדיבות אולפני 'מוספילם')
מתוך הסרט 'הדרך לברלין' (באדיבות אולפני 'מוספילם')
'סינמטק ירושלים' בתוכנית מיוחדת עם אולפני 'מוספילם' מרוסיה תקרין 11 סרטים של הקולנוע הרוסי העוסקים בניצחון על הנאצים במלחמת העולם השנייה

'סינמטק ירושלים' ממשיך השנה את שיתוף הפעולה עם אולפני 'מוספילם', קונצרן הקולנוע הרוסי הגדול, ויקרין 11 סרטים בנושא הניצחון על 'מדינות הציר' (גרמניה ובנות בריתה) במלחמת העולם השנייה כפי שמשתקף בקולנוע הרוסי, שהופקו במהלך שבעת העשורים האחרונים בידי האולפן.

תוכנית הרטרוספקטיבה כוללת כמה מן הקלאסיקות הגדולות בתולדות הקולנוע הרוסי ומסרטיהם של גדולי במאי ברית המועצות בעשורים אלה. המשותף להן הוא ההבנה כי המלחמה אינה רק אירוע היסטורי משמעותי, אלא חור שחור ערכי ומצפוני שדורש התבוננות והכרעה, והן מנסחות זאת באמצעים קולנועיים ששובים את הלב והמחשבה.

הסרטים שיוקרנו

'בלדה לחייל' (ברית המועצות, 1959. בימוי: גריגורי צ'וקראיי. משחק: ולדימיר איבשוב, ז'אנה פרוחורנקו): דרך כפרית מאובקת ובראשה אישה לבושת שחורים. זו אם שכולה המצפה לשובו של בנה מן המלחמה. כך נפתח 'בלדה לחייל' ומכאן הוא מחזיר אותנו אל סיפורו של הבן, חייל צעיר שזכה לחזור בשיא המלחמה מן החזית כדי לפגוש לרגע חטוף את אמו. סביב המסע הביתה הזה יוצר צ'וקראיי דיוקן של ברית המועצות בזמן המלחמה דיוקן אמתי, טבול ברגשי אהבה לאם, למולדת ולאהובה. צ'וקראיי, בסיוע עבודת מצלמה מפוארת, נע כאן בין סגנונות קולנועיים שונים: אקספרסיוניזם, מונטאז' וריאליזם סוציאליסטי והתוצאה מצליחה לענג את העין והלב גם יחד. (88 דקות, רוסית)

'נעורי איבן' (ברית המועצות, 1962. בימוי: אנדרי טארקובסקי. משחק: קוליה בורלייב, ב. ז’אריקוב, ואלרי זובקוב): סרט פסיכולוגי, לירי ויפיפה העוקב אחר ילד בן 12 העוסק באיסוף ידיעות מעבר לקווי האויב הנאצי. כמו בכל הסרטים שנעשו בברית המועצות על ימי מלחמת העולם השנייה, גם כאן יש שיר הלל לאדם הסובייטי, אך טארקובסקי מעז לפסוע צעד אחד קדימה ולבחון את גיבוריו לא רק כבובות פטריוטיות אלא כאנשים בשר ודם. איבן הוא לכאורה ילד עשוי ללא חת אך סיוטיו וחלומותיו (מלאכת מחשבת של עבודת מצלמה ועריכה), מציגים ילד שהנסיבות השליכוהו בעל כורחו אל מוראות המלחמה. פרס ‘אריה הזהב’ של פסטיבל ונציה 1962. (95 דקות, רוסית)

'שלג חם' (ברית המועצות, 1972. בימוי: גבריל אגיאזרוב. משחק: גאורגי ז'ז'יונוב, אנטולי קוזנצוב): נובמבר 1942. בשיא הקרב על סטלינגרד, מצליחים הכוחות הסובייטים לכתר את הארמיה הנאצית ששולטת על העיר. יחידות נ"ט אדומות מתחפרות בקווי החזית במטרה למנוע את ניסיונות התגבור ושבירת הכיתור. 'שלג חם' מתאר את המערכה במבט משולב. משקל מסוים ניתן לקור הרוח של מפקד הגזרה הסובייטי, אך עיקר הסרט מסופר בחפירות המושלגות, בדרכי הבוץ, מבעד לכוונות. זהו סרט על מלחמה, על מחויבות והקרבה ללא קץ, יש בו מימד של פטריוטיות נמלצת, אך אקורד הסיום נדמה מעט אירוני, אפילו חתרני. (105 דקות, רוסית)

'כוכב' (רוסיה, 2002. בימוי: ניקולאי לבדב משחק: איגור פטרנקו, אלכסיי קרבצ'נקו): כדי למנוע מתקפת נגד גרמנית, שולחת המפקדה הרוסית חוליית סיור אל מעבר לקווי האויב, במטרה לזהות בזמן את ריכוזי הכוחות ומועד ההתקפה. החוליה, המכונה בקשר 'כוכב', מורכבת מחבורה של לוחמי עילית, שיותר מאשר כשרון, מאפיינים אותה מחויבות ואמונה בצדקת הדרך. ב'כוכב', מיישם הבמאי ניקולאי לבדב הרבה מהשכלולים שהמציאו סרטי המלחמה ההוליוודיים. סופו הדרמטי מאשש את מסריו הפטריוטיים, אבל כדי להגיע מצליח הסרט להתגבש לאקשיונר יעיל, מהיר ומותח. (88 דקות, רוסית וגרמנית)

'הם נלחמו עבור מולדתם' (ברית המועצות, 1975. בימוי: סרגיי בונדרצ'וק. משחק: וסילי שוקשין, ויצ'סלב טיחונוב): יולי 1942. הגייסות הגרמניים שוטפים את הערבה האוקראינית בדרכם לסטלינגרד. הסובייטים מגנים על גשרי נהר הדון כדי לאפשר את נסיגת כוחותיהם ולעכב את האויב. למרות שיש כאן קרבות, עם אש ועשן והרוגים ופצועים, נדמה שזה לא העיקר. החיילים אינם צעירים ואינם גיבורים והמלחמה שהם חולפים בתוכה היא מכשיר עינויים שמחלץ מהם עוצמות נטולת תפארת: סבלנות, כוח עמידה, וסתם רצון לחיות. בונדרצ'וק מעצב זאת ביד אמן, כמו מין שיר או קינה כשהמצלמה משוטטת בנוף הפסטורלי הנשטף באור שורף של מלחמה. (137 דקות, רוסית)

'גורלו של אדם' (ברית המועצות, 1959. בימוי: סרגיי בונדרצ'וק. משחק: בונדרצ'וק, פאבל בוריסקין): מלחמת העולם השנייה מטלטלת את חייו של אנדריי סוקולוב. הוא מתגייס כנהג משאית, נופל בשבי, שורד את מחנה השבויים ומצליח לברוח. (103 דקות, רוסית)

'הדרך לברלין' (רוסיה, 2015. בימוי: סרגיי פופוב. משחק: אמיר עבדיקלוב, יורי בוריסוב): קיץ 1942, חזית הדרום. אוגרקוב הוא קצין קשר שנכשל בהעברת שדר בהול. בית הדין הצבאי דן אותו למוות, אך עד שיבוצע הצו, שומר עליו טוראי שתקן מקזחסטן. התנועה המהירה של הגרמנים מאלצת את השניים להימלט ודרכם מזמנת להם קרבות ומפגשים ומחברת ביניהם מאמצע אוקראינה ועד לברלין. על בסיס יומני המלחמה של קונסטנין סימונוב, יצר סרגיי פופוב את סרט המלחמה הזה, שכמו המבחר שלפניו, מתאר את מלחמת העולם השנייה כזיקוק של הנפש הרוסית: הקרבה, נאמנות, חברות וגאולה. (82 דקות, רוסית)

'נמר לבן' (רוסיה, 2012. בימוי: קארן שחנזארוב משחק: אלכסיי ורטקוב, ויטאלי קישצ‘נקו, ולארי גרישקו): 1943, טנקיסט רוסי שחזר הלום מקרב שריון, יוצא למשימת איתור והשמדה של טנק גרמני חדיש ומאיים שזכה לכינוי 'הנמר הלבן'. חוץ מ־T34 יש לגיבורנו כוח על חשוב במיוחד: היכולת לתקשר עם אלוהי הטנקים. מעלילת הגבורה האפית הזו יוצר קארן שחנזרוב סרט אקשן מעולה, סוחף ומרשים. אלא שבשיאו של המתח, חותך לפתע הבמאי הוותיק לכיוון מפתיע וברעננות צורנית שמאפיינת צעירים, הוא מנסח לקח היסטורי בעל משמעויות עכשוויות. (104 דקות, רוסית)

'העגורים עפים' (ברית המועצות, 1957. בימוי: מיכאיל קאלטוזוב. משחק: טטיאנה סמוילובה, אלכסיי באטאלוב, וסילי מרקורייב): הסרט שלפנינו, זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, נפתח בזריחה האחרונה בשמי ברית המועצות ערב מלחמת העולם השנייה. ורוניקה היא אישה צעירה ומאוהבת. ארוסה בוריס מתנדב לשורות הצבא ונשלח לחזית. סרטו של מיכאיל קאלטוזוב מ־1957 היה אחד הסרטים הראשונים שנגמלו מהשבלונה של הריאליזם הסוציאליסטי: הגיבורה אינה מתמודדת עם משימות לאומיות וחברתיות, אלא עם אהבתה, עם שכול, כאב, תקווה וייאוש. מלאכת הצילום הווירטואוזית של סרגיי אורוסבסקי, לצד המשחק הנוגע ללב של טטיאנה סמוילובה, הפכו את 'העגורים עפים' ליצירת מופת שרק משתבחת עם השנים. (94 דקות, רוסית)

'עלייה לשמיים' (ברית המועצות, 1977. בימוי: לריסה שפיטקו. משחק: בוריס פלוטניקוב, ולדימיר גוסטוצ’ין, אנטולי סולוניצין): לריסה שפיטקו עיבדה למסך את סיפורי מלחמת העולם השנייה של הסופר הביילורוסי ואסילי ביקוב. בדומה לטרקובסקי, סרטה משלב אלמנטים נוצריים מובהקים, נועזים לתקופת העשייה של הסרט. שני גיבורי הסרט, הפרטיזנים סוטניקוב וריבאק, מצולמים ומעוצבים כדיוקנאות אלגוריים של ישו הנוצרי ויהודה איש קריות והעלילה מובילה אותם לעימות של הקרבה ונאמנות. שפיטקו האוקראינית הייתה תלמידתו של אלכסנדר דובז’נקו ('ארסנל', 'אדמה'), וניתן לראות את השפעתו על הגישה הוויזואלית ב'עלייה לשמיים', המשלבת ריאליזם עם תקריבים אקספרסיביים. התוצאה היא אחת מיצירות המופת של הקולנוע הסובייטי. (108 דקות, רוסית)

'צא וראה' (ברית המועצות, 1984. בימוי: אלם קלימוב. משחק: אלכסיי קרבצ‘נקו, אולגה מירונובה): ביילורוסיה הכבושה בידי הגרמנים, 1943. ילד בן 15 מתגייס למאבק ונתקל בזוועות הנאציות. כל ניסיון לתאר את התופת שדרכה מעביר אלם קלימוב את גיבורו, עלול לחטוא לתמונה המחרידה והמהממת אותה אנו חווים עם בן אנוש המתחיל את הסרט עם פני ילד ומסיים אותו עם פרצוף קמוט ומאובן. באמצעות אווירה היפר ריאליסטית, המסתייעת במצלמה כמעט סוריאליסטית, עם פסקול גאוני ושחקן שהיה שרוי בהיפנוזה במהלך הצילומים כדי להגן עליו מפני מוות פסיכולוגי, מתעד קלימוב את הפן האפל של האנושות ויוצא בקריאה נואשת לשלום ולשפיות בעולמנו. יצירת מופת. (154 דקות, רוסית)

הסרטים המוצגים עברו תהליך רסטורציה, מוקנים באיכות HD ובתרגום לעברית.

מחיר כרטיס:  40 שקלים. ארבעה כרטיסים ב-100 שקלים.

לינק לתוכנית הפסטיבל: www.jer-cin.org.il/he/taxonomy/term/1704.