נפגעה בטרם נולדה: ועכשיו התביעה

צילום: אילוסטרציה: pixabay
צילום: אילוסטרציה: pixabay
תביעת מיליונים נגד בית חולים: איבדה את עינה בגלל דיקור מי שפיר שעברה אימה כשהייתה איתה בהיריון

צעירה כבת 25 תובעת פיצויים במיליוני שקלים, לאחר שאיבדה את עינה בעודה בבטן אמה, כתוצאה מבדיקת מי שפיר רשלנית – כך נטען בתביעה שאותה הגישו לאחרונה עורכי הדין רן שפירא ואריאל גולד ממשרד עוה"ד אלמוג-שפירא. 
על פי התביעה, בגיל 27, ולאחר ביצוע הפלה בשל חשד למום גנטי, ביצעה אמה של התובעת בדיקת מי שפיר בבית החולים בשבוע ה-18 להריונה.
לדברי עוה"ד גולד ושפירא, החליט הרופא המבצע שלא לעשות שימוש רציף באולטרסאונד, בניגוד לנהוג היום ובאותה העת.  תחת זאת הפעיל הרופא את הסריקה רק לצורך סימון מיקום הדיקור, ולאחר מכן כיבה את המכשיר, תוך שהוא מחדיר את המחט למקומה ושואב את מי השפיר ללא כל הנחיה.
על פי התביעה, החלטה זו הייתה הרת גורל עבור התובעת, שכן לאחר לידתה, היא אובחנה כעיוורת בעין ימין, בשל מיקרופטלמיה (עין קטנה שלא השלימה את תהליך ההתפתחות העוברית) וקטרקט (עכירות העדשה). 
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של פרופ' אורי חן, מומחה למיילדות וגינקולוגיה ומנהל היחידה לאולטרה סאונד במיילדות וגינקולוגיה בבית החולים 'שערי צדק'. פרופ' חן קבע, כי מאחר שדיקור מי השפיר לא בוצע תחת הנחיה רציפה של אולטרסאונד, כנהוג וכמתחייב, הבדיקה הסבה לעינה של הצעירה נזק בלתי הפיך. 
לקביעת פרופ' חן, אין כל סיבה אחרת שיכולה הייתה לגרום לעיוורונה של הצעירה, שכן , לדבריו, לא הייתה עדות למהלך הריון מסובך, נישואי קרובים, חשיפה לתרופות מסוימות או לאלכוהול, מומים מבניים או מומים גנטיים. 
פרופ' חן מסביר, כי "כאשר יש לילוד מיקרופטלמיה וקטרקט חד צדדי ללא כל הסיבות הנ"ל, וכן היסטוריה של דיקור מי שפיר כמעט 'עיוור', לא ניתן להימנע מהמסקנה העגומה שהנזק הינו טראומתי ונוצר בזמן הדיקור".
אל התביעה צורפה גם חוות דעתו של פרופ' יצחק בן סירה, מומחה למחלות עיניים, שקבע, כי משלל הסיבות התאורטיות האפשריות, סביר ביותר להניח שהסיבה לעיוורונה של הצעירה היא פגיעה בעין בזמן ביצוע דיקור מי השפיר. 
לדברי פרופ' בן סירה, תיקון מצב מעין זה, אם הוא אפשרי, מוגבל רק לחלון זמנים קצר ביותר, הנמדד בשבועות בודדים לאחר הלידה. אך לדבריו, לא נעשה לתובעת בירור רציני לאחר הלידה – לא לאבחון מחלתה וגם לא באשר לאפשרויות לטיפול. "ככל הנראה העין נראתה לרופאיה אבודה", טוען פרופ' בן סירה, אשר העריך את נכותה של הצעירה ב-30 אחוזים בשל עיוורונה וחמישה אחוזים בשל מבנה העין.
לדברי עוה"ד גולד ושפירא, הפגיעה בעינה גרמה לחוסר סימטריה בפניה של התובעת, ומעבר לקשיי התפקוד המשמעותיים שמהם סבלה לאורך השנים, היא גם ספגה עלבונות רבים ונגרמו לה מכך נזקים נפשיים חמורים ובלתי הפיכים. 
לדבריהם, רוב תביעות הנזיקין סובלות מהתיישנות של 7 שנים, אך משום שקטינים לא רשאים לתבוע פיצוי על נזק שנגרם להם לפני הגיעם לגיל 18, מסתיימת תקופת ההתיישנות עבורם בגיל 25, זאת כמובן בכפוף לכך שהוריהם לא הגישו אודות אותו נזק תביעה נזיקית בשמם.  
בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף עקב רשלנות רפואית, מבקשים עוה"ד שפירא וגולד מבית המשפט להורות למשרד הבריאות, המפעיל את בית החולים, לפצות את הצעירה לכל הפחות ב-2.5 מיליון שקלים. התביעה הוגשה בימים אלה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. טרם הוגש כתב הגנה.
עו"ד רן שפירא https://www.rlaw.co.il הינו שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוג – שפירא, המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.