נפטר בטרם נולד

צילום אילוסטרציה: Victoria_Borodinova, Pixabay
צילום אילוסטרציה: Victoria_Borodinova, Pixabay
תביעה: התקן תוך רחמי שהותקן תוך כדי ההיריון גרם למות העובר

הטרגדיה הזו הייתה יכולה להיחסך מאישה כבת 38 ומבן זוגה לולא רשלנותו של רופא נשים – כך נטען בתביעה שהוגשה לאחרונה ע"י עו"ד רן שפירא, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, בשם בני הזוג.
על פי התביעה, לתובעת קיימת היסטוריה רפואית טרגית, שבמהלכה איבדה שלושה עוברים כתוצאה מסוכרת היריון וסיבוכים נוספים. אחד מהעוברים אבד על סף הלידה, בשבוע ה-38 להיריון. 
על פי התביעה, הריונה הרביעי של התובעת, שהסתיים בלידה מוצלחת, החל חרף העובדה שנטלה גלולות נגד היריון. גם היריון זה, כך נטען, הוגדר בסיכון גבוה וכלל אשפוזים ממושכים ולילות ארוכים במיון.
לדברי עו"ד שפירא, מכיוון שהאישה נכנסה להיריון חרף השימוש באמצעי מניעה, ולאור ההיסטוריה המיילדותית הקשה שלה, היא פנתה לרופא נשים לצורך התאמת אמצעי מניעה אחר. 
לעדותה, היא ובן זוגה לא סתמו את הגולל על הבאת ילדים נוספים לעולם, אך החליטו לתזמן את ההיריון הבא כך שיחל לאחר הגעתה לאיזון מיטבי של הסוכרת ממנה היא סובלת.
על פי התביעה, רופא הנשים המליץ על התקן תוך רחמי, אלא שכחודש לאחר החדרתו, שבה אליו התובעת כשהיא מתלוננת על צריבה והפרשות. או אז התברר בבדיקת אולטרסאונד, שהאישה נמצאת בשבוע השישי להריונה.
על פי התביעה, האישה ובן זוגה ביקשו להמשיך את ההיריון, ועל כן שבה האישה ביום שלמחרת למרפאה, כדי להוציא את ההתקן, אלא שאז, כך על פי הנטען, לא נמצא חוט ההתקן, ולא ניתן היה להוציאו. 
האישה הופנתה למיון בבית החולים 'ברזילי' באשקלון, אלא שגם שם, כך נטען, ניסיונות הוצאת ההתקן לא צלחו, והאישה שוחררה לביתה עם המלצה להמשך מעקב במרפאת היריון בסיכון גבוה.
מהתביעה עולה עוד, כי ניסיון נוסף להוצאת ההתקן, שנערך מאוחר יותר, גם הוא בביה"ח 'ברזילי', לא צלח, ובמיון הנשים של בית החולים צוין במפורש, כי לפי חישוב הווסת האחרונה, ההתקן הוכנס לאחר תחילת ההיריון. 
לדאבונם של בני הזוג, זמן קצר לאחר מכן, הדגימה בדיקת האולטרסאונד כי לעובר אין דופק, והאישה נאלצה לעבור גרידה והוצאת התקן.
לתביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר שמואל לוין, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, שקבע כי הצוות הרפואי בקופת החולים טיפל באישה באופן רשלני. 
לדברי המומחה, רופא הנשים פעל בניגוד להמלצות הרפואיות, שכן לא וידא שהאישה אינה נתונה בהיריון בעת ביצוע הכנסת ההתקן. 
יתרה מכך, קבע ד"ר לוין, כי רופא הנשים לא בירר את תאריך המחזור החודשי האחרון אשר פקד את האישה, ולא זימן אותה לביצוע החדרת התקן בזמן המחזור עצמו, כפי שמקובל בפרקטיקה הרפואית. המומחה הסביר, כי במועד המחזור קיימת ודאות שהאישה אינה בהיריון, וההתקנה קלה יותר.
גם באשר לאופן שבו הוכנס ההתקן, קבע המומחה, כי הדבר נעשה ברשלנות ובחוסר מקצועיות, ולכן לא ניתן היה להוציאו במספר רב של ניסיונות. 
"נוכח העובדה שלא ניתן היה להוציא את ההתקן, ומשום שהתובעים רצו לשמור על ההיריון, הסיכון של התובעת להפלה עלה משמעותית, בשל הימצאותו של ההתקן בחלל הרחם, כפי שאכן התרחש בהמשך למרבה הצער", קובע ד"ר לוין בחוות דעתו, ומוסיף כי "התובעת נאלצה להתמודד עם מתחים ודאגות הנוגעים להמשך ההיריון ועם שברון הלב בעת ההפלה. כל אלה היו נמנעים, לו הרופא היה פועל בהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת".
לדברי עו"ד שפירא, כתוצאה מהמקרה, חווים בני הזוג קושי נפשי מתמשך, והדבר גורם להם לא פעם למשברים ביחסיהם. 
בימים אלה הגיש עוה"ד שפירא, בשמם של בני הזוג, תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית נגד קופת החולים. בתביעה מבקש עו"ד שפירא מבית המשפט, לחייב את קופת החולים לפצות את התובעים בסכום המקסימלי הנתון לסמכותו (2.5 מיליון שקלים). 
התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב.

עו"ד רן שפירא https://www.rlaw.co.il הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוג –שפיראהמתמחה בביטוחנזיקין ורשלנות רפואית.