סיפורו של פיצוץ

אחראי לפיצוצים רבים. עבד אל קאדר אל חוסייני
(צילום: מתוך 'ויקיפדיה')
אחראי לפיצוצים רבים. עבד אל קאדר אל חוסייני (צילום: מתוך 'ויקיפדיה')
השבוע חל יום השנה ה-74 לאחד האירועים הקשים שפקדו את ירושלים בימים שלפני קום המדינה * וגם: הטעויות של נתניהו ביחס למערכת המשפט

בלילה שבין יום ראשון ליום שני, כ"ב בשבט תש"ח, החריד פיצוץ אדיר את הלילה הירושלמי השקט. משאית עמוסה בחומרי נפץ שהובאה למקום היישר ממחסני הצבא הבריטי (מחנה אלנבי בתלפיות), התפוצצה בקול רעם גדול ליד בניין ה'פלסטיין פוסט' ברחוב החבצלת (אז רחוב הסולל). הבניין בן שלוש הקומות קרס, בחלקו אמנם, אבל שוב לא ניתן היה לעשות בו שימוש. דליקה שפרצה בצדו הדרומי כילתה את מרבית הציוד ומכונות הדפוס שביצעו את מלאכת ההדפסה מידי לילה.

הייתה זו קבוצה של עריקים מהצבא הבריטי שיזמו, תכננו וביצעו פעולה נפשעת זו. מי שהידק מאוד את הקשר עם קבוצות העריקים הללו וראה בהן כוח לוחם שיסייע בידו להביס את הציונים ולמנוע מהם את ההשתלטות על העיר, היה עבד אל קאדר אל חוסייני שנהרג מאוחר יותר בקרב על הקסטל.

מפקד הפעולה היה פעיל בגדודיו של אל חוסייני בשם אבו חליל ג'נחו. ג'נחו נהג במכונית אל אתר הפיצוץ, כאשר מאחור נוהגים העריקים הבריטים במכונית נוספת, אף היא  של הצבא הבריטי.

ירושלמים ותיקים ככותב שורות אלה, זוכרים את מלון 'הימלפרב' שעמד בסמוך למקום הפיצוץ. במלון התגוררו אנשי 'ההגנה' והפלמ"ח שנלחמו בעיר ובעיקר עסקו בליווי השיירות מירושלים ואליה. בעקבות הפיצוץ, נגרמו נזקים רבים לבתים סמוכים ולחנויות שבפתחיהם. למעלה מ-20 איש נפצעו, חלקם קשה ואחד מהם, חיים פרבר ז"ל שנמנה על עובדי הדפוס – נפטר מפצעיו.

לא בכדי בחרו אנשיו של אל חוסייני בבניין ה'פלסטיין פוסט' (כיום 'ג'רוסלם פוסט') כאחת המטרות הראשונות למעשיהם הנפשעים. העיתון בשפה האנגלית זכה לתפוצה נרחבת בארץ ובחו"ל והיה לצנינים בעיני הפקידות האנגלית הבכירה ומפקדי הכוחות הערביים בעיר. אירוע זה היה הראשון בסדרת פיצוצים שהתרחשו במהלך החודשים פברואר ומרץ וגרמו, כל אחד בשעתו, לאבדות רבות. מתוכם נזכיר את האירוע שהתרחש ב–22 בפברואר 1948 ובו פוצצו עריקים בריטים שלוש משאיות עמוסות בחומרי נפץ ממחסני הצבא הבריטי. הפיצוץ היה בעוצמה גדולה במיוחד וכתוצאה מכך נהרסו ארבעה בנייני מגורים. מתחת להריסות הוצאו 52 גופות. 38 אנשים נפצעו, חלקם קשה, שישה מתוכם נפטרו מפצעיהם. גם כאן היה ניסיון לפגוע באנשי הפלמ"ח שהתגוררו במלון 'אטלנטיק' הסמוך.

ביניים: "נאמן מערכת המשפט"

לאחרונה התקיים דיון נרחב בשאלה אם אכן היה נתניהו הנאמן והנוצר של המערכת המשפטית מכל רע במהלך כהונותיו כראש הממשלה. התשובה, ככל שהיא תפתיע רבים, היא כן – חד משמעית.

אני מבקש להזכיר כאן אירוע שהתקיים ב-2012. כבר במועד ההוא הונחה על שולחנם של ראש הממשלה נתניהו ושל שר המשפטים דאז פרופ' יעקב נאמן ז"ל, הצעת חוק, מעין גרסה מוקדמת של חקיקה שהציעה מאוחר יותר איילת שקד (2019). הרעיון המרכזי של הצעת חוק זו היה שהכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שבוטל על ידי בית המשפט העליון, אם תעביר אותו מחדש בשלוש קריאות במליאת הכנסת ברוב מיוחד של 65 ח"כים.

בעקבות פנייה של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, פרופ' אהרן ברק, לנתניהו ולנאמן, החליט נתניהו למנוע את אישור החוק האמור בכנסת ובעצה אחת עם נאמן הוסרה הצעת החוק האמורה מעל סדר היום של המליאה.

טעות גדולה מאד של נתניהו שעליה הוא חזר ב-2019 כאשר הורה-ביקש מהשר משה כחלון למנוע מהכנסת לאשר הצעת חוק של איילת שקד באותו נושא, אך בשינוי קטן. הכנסת תוכל לבטל פגיעה של הבג"ץ בחוק יסוד ברוב של 61 ח"כים בלבד. כחלון אכן פעל כפי שנתבקש. עוד טעות קשה מאוד של נתניהו.

ואגב, אם כבר הגענו עד הלום, בפשפוש אחר מסמכים הנוגעים למערכת היחסים שבין המדינה למערכת המשפטית, כתב יעקב נאמן בביוגרפיה שלו את הדברים הבאים: "קשה לי להאמין כי מישהו עדיין מטיל ספק בכך שהפרקליטות מגישה לא אחת כתבי אישום לצורך השגת מטרות פוליטיות תוך ניצול לרעה של כוחה".

יותר מזה אנחנו לא צריכים…

•