סיפורן של אדמות דנגור

דוד כרכוכלי (צולם על ידי כותב המאמר)
דוד כרכוכלי (צולם על ידי כותב המאמר)
קצת היסטוריה של העוטף: תרומת יהודי עיראק להתיישבות בנגב והיכרות עם הרב שלמה דנגור שרכש שם אדמות

לפני כשנה פנה אליי שכני הטוב, אדי מזרחי, וסיפר על חברו מיוצאי עיראק המתגורר בקיבוץ ניר עוז בעוטף עזה, סעיד משה. אדי סיפר לסעיד על שכנו מיוצאי עיראק (אני), שכתב ספר בשם 'החיים באוהל' על החיים במעברה. סעיד התלהב וביקש לרכוש את הספר. כמובן שמילאתי את בקשתו.

בבוקרו של יום ראשון, שמונה באוקטובר, יום לאחר השבת השחורה, בישר השכן: "החבר שלי מניר עוז, משה סעיד, נרצח אתמול על ידי מחבלים שחדרו לקיבוץ". הידיעה כאבה לי מאוד. החקלאי שהיווה השראה למותג הירקות המצליח 'דוד משה', הפועל מזה עשרות שנים בחבל מעון שבנגב המערבי.

בעקבות הודעה שפרסם באתר 'צוותא', מיהרתי להתקשר לדוד כרכוכלי ובעצה עם מנהל המועדון, צבח יוסף, החלטנו לערוך מפגש מיוחד בצוותא ולהקדישו לנושא חשוב זה.

מצויד במסמכים הדרושים, אותם דלה בין היתר מארכיון מרכז מורשת יהדות בבל, ריתק דוד את עשרות חברי המועדון והאורחים הרבים שהגיעו: "הרב שלמה דנגור (1832-1916) נשלח מעיראק למצרים לכהן כרב ראשי בקהיר ובעיר סואץ. עם שובו לעיראק, החליט לפתוח בביקורים תכופים בארץ ישראל, זאת במטרה לרכוש, בשנים 1902-1907, אדמות בנגב שנקראו על שמו 'אדמות דנגור'".  

לפני מותו, בשנת 1916, ציווה לקברו באדמות שקנה בנגב, אולם בניו לא יכלו לקיים את צוואתו בגלל מלחמת העולם הראשונה שפרצה ולכן נקבר בעיר סואץ.

וכאן באה ההפתעה. במוצאי יום הכיפור, 6.10.1946 (שימו לב לתאריך ולקירבה הסמלית), עלו על הקרקע בצפון הנגב 11 יישובים/משלטים ששינו את מפת היישוב היהודי בארץ והעתיקו את גבולותיה דרומה. בין היישובים שהוקמו על חלקות האדמה שרכש דנגור: תקומה, בארי, כפר דרום ונירים, אשר שמו הראשון היה נירים-דנגור. לקיבוץ בארות יצחק הגיעו בין המתיישבים הראשונים עולים מעיראק שהוכשרו לכך בקיבוץ רמת הכובש. במקביל, הגיע גרעין של חברי המחתרת הציונית בעיראק, שחבריו הוברחו ארצה והתיישבו בקיבוץ בארי.

לא היה בעולם יותר מאושר מאשר הרב שלמה דנגור: "בשמחה גדולה העמדתי את האדמות שרכשתי לרשות עם ישראל להקים בארץ ישראל יישובים חדשים".

היישובים החדשים שהוקמו בנגב ערב הקמת המדינה, הבטיחו במידה רבה את גבול המדינה שבדרך. המתיישבים החדשים והמעטים עמדו בגבורה מול גדודי החיילים המצרים שפלשו לעבר היישובים. רבים מהם שילמו בחייהם.

משפחת דנגור המשיכה גם לאחר הקמת המדינה ומותו של אבי המשפחה לתרום למען שגשוגה של המדינה. בין היתר סיוע כספי מסיבי לאגודת האקדמאים יוצאי עיראק, אותה הקים חתן פרס ישראל, פרופ' שמואל מורה, לשעבר תושב מבשרת ציון.

במשרדי הטאבו באיסטנבול ישנו רישום מלא על רכישת הקרקעות בעוטף עזה על ידי הרב שלמה דנגור. לדברי דוד כרכוכלי, מאז פרוץ המלחמה האחרונה, מגיעים לא מעט פלשתינים למשרדי הטאבו באיסטנבול ובשיתוף פעולה של הטורקים, מנסים להעלים את המסמכים החשובים: "אבל לנו, כאן בישראל, שמורים צילומים אמינים של המסמכים", קובע כרכוכלי.

המפגש המיוחד הסתיים בדברים נרחבים שהשמיעו רוני מזרחי, חבר המחתרת הציונית בעיראק ולשעבר מנהל מחוז ירושלים של קופת חולים, על היכרותו עם חברי הגרעין העיראקי בבארי. רוני הבחין באחת התמונות באתר 'צוותא' במפקדו במחתרת הציונית, שהיה בין חברי הגרעין הבבלי שהגיעו לקיבוץ בארי לפני קום המדינה, ומאוד התלהב מכך. מאוחר יותר הצטרף רוני עצמו, עם עלותו ארצה, לבארי. המפגש המיוחד הסתיים בסיפורו המיוחד של רואה החשבון והצייר משה צורף על מעצרו בידי הבולשת העיראקית ועל תקופת מאסרו בכלא.

את סיפורם המרתק של השניים – רוני מזרחי ומשה צורף – אעלה בטורי בשבוע הבא.