סיר לחץ במזרח התיכון

השקט אינו מובטח. חיילים בצבא סודאן (צילום אילוסטרציה: Jaroslav Smahel, Pixabay)
השקט אינו מובטח. חיילים בצבא סודאן (צילום אילוסטרציה: Jaroslav Smahel, Pixabay)
זעם, כאוס, הפיכות ומתקפות סייבר * על המציאות הפוקדת את אזורנו לאחרונה

בימים אלה, תוך שאנו מציינים שנה ל'הסכמי אברהם' עם סודאן, אותה מדינה מוסלמית- אפריקאית, אשר קיבלה את עצמאותה ב-1956, החלה הפיכה צבאית בה הצבא עצר את רוב שרי הממשלה. משכנו של ראש הממשלה עבדאללה חמדוק כותר, והוא עצמו נעצר והועבר למקום לא נודע. מהלך זה החל בשל סירובו של האחרון להכיר ולתמוך במהפכה המתחוללת וקרא לאזרחי סודאן להפיכה אזרחית, דבר אשר עורר את זעמו של הצבא. זה המקום לציין, כי הצבא כבר ניסה לבצע מהלך זה לפני כחודש אך נכשל בכך. ראש הממשלה חמדוק הורה על מעצרם של אנשי צבא אשר היו בסוד התכנון, אותו יזם עומר אל-בשיר, ראש הממשלה לשעבר אשר הודח ב-2019.

ביולי 2020 החלו רוחות חדשות לנשב במדינה, רוחות של חירות והתקרבות למערב, תוך ביטול חוקי אסלאם אשר נחקקו בשנות ה-80 על ידי ראש הממשלה דאז  ג'עפר נומיירי יחד עם עומר אל-בשיר. כזכור, הייתה במשך שנים רבות ממשלתו של האחרון מקורבת לאיראן, נמצאה על 'ציר הרשע' ואף נתנה חסות לאוסמה בן-לאדן. הרוחות החדשות הביאו את ארצות הברית להסיר את סודאן מרשימת המדינות תומכות הטרור, דבר אשר הביא מזור לאזרחי המדינה.

מפקד הצבא הסודאני, הגנרל עבד אל-פתח בוקאן, הודיע על מצב חירום במדינה והורה על פיזור הממשלה. בכך, פוזרה המועצה הריבונית הזמנית אשר הוקמה ב-2019. במקום זאת, הם מינו ממשלה טכנוקרטית חדשה. לטענת הגנרל, העם מאס בשלטון יחיד וביולי 2023 תתקיימנה בחירות. לטענתם, הצבא שמע את הצעירים אשר הפצירו בהם לסיים את הקרקס המתמשך מאז 2019, בו הודח הרודן עומר אל-בשיר והתבקשו לפעול 'בשם הדמוקרטיה'.

שאלת רבים היא, האם תמשיך סודאן בתהליך הנורמליזציה עם ישראל? לעניות דעתי, תהליך הנורמליזציה ימשיך וזאת לאור האינטרס הברור של סודאן לאחר שנים בהן הייתה ברשימת המדינות תומכות הטרור הבינלאומי, דבר אשר לא עשה לה טוב והפך אותה למדינה ב'פשיטת רגל'. נרמול היחסים והשינוי במדיניות העלו את סודאן על דרך המלך. ארצות הברית ואירופה החלו להתעניין מחדש בנעשה בחרטום.

בד בבד וללא קשר, הודיעה איראן על מתקפת סייבר כנגד תחנות הדלק – תקיפה מכוונת ונקודתית אשר הביאה לא רק לפגיעה בשירות לצרכנים, אלא גם תדמיתית. לטענת דובר החברה להפצת מוצרי נפט ברפובליקה האסלאמית, עבדול חסן פירוזובאדי, כלל 4,300 תחנות הדלק הושפעו מהתקיפה. במסופי הדלק הופיע הכיתוב 'מתקפת סייבר 644411'. זהו בעצם מספר הטלפון של לשכת המנהיג העליון חמינאי. בנוסף, בשלטי חוצות, הופיע הכיתוב "חמינאי, היכן הדלק שלנו?". האירוע מגיע בחודש אבאן, המקביל לחודש נובמבר. כזכור, באותה התקופה לפני שנתיים, פרצה מחאה גדולה באיראן בעקבות עליית מחירי הדלק. לטענת האיראנים, האצבע המאשימה באופן כמעט טבעי היא 'השטן הקטן' (ישראל), אך גם 'השטן הגדול' (ארצות הברית), זאת בעקבות תקיפות שבוצעו לאחרונה כנגד ארצות הברית ומיוחסות לאיראן.

אירועים אלה ונוספים הם המשך ישיר לאנרכיה בלבנון, קריסת המערכות השלטוניות והכנסת הדלק האיראני. לצד הבחירות בעיראק אשר התקיימו לאחרונה, מגלים בפנינו כי המזרח התיכון גועש וסוער. כפי שאני טוען תמיד, עלינו להסתכל על התמונה האזורית הגדולה ולא רק על אירוע נקודתי כזה או אחר. יתר על כן, לתאריכים ולאירועים יש משמעויות שאסור לנו לבטלם בהקשר הפוליטי, אך גם לא מהקשרם הדתי.