עוד יום של חוסר ודאות

צילום: דוברות חברת החשמל
צילום: דוברות חברת החשמל
הקורונה עושה שירות אדיר לאנושות * היא מנענעת את יסודות החברה בכל מדינה ומדינה והעובדות בשטח מדברות

מיום ליום שומעים אנו על עוד קרובים שנכנסו לבידוד ועל שכנים או קולגות שנמצאו מאומתים לנגיף הקורונה. על רקע העלייה בתחלואה, נכנסים ישראלים רבים למעין סגר מבחירה ומרצון: עובדים מהבית, מבלים פחות במקומות הומים, מזמינים קניות ומוצרים דרך האינטרנט ולא משוטטים בקניונים – למרות שאין כל הגבלות שאוסרות על כך.

במשקפיים אחרות, המצב נפלא. אנחנו מרוויחים מהלך שאף פעם לא היה בהיסטוריה האנושית. הכול מודים כמעט בפה מלא שהם לא מצליחים להתמודד עם המגפה הכלל עולמית, לא מסוגלים לעמוד מול הטבע ששולט בנו. וירוס פצפון, יצור חי שלא ניתן לראותו בעין בלתי מזוינת, מחנך אותנו בצורה מיוחדת ויפה וכולם משתחווים בפניו ועושים כדברו – ממשלות, מוסדות ומערכות שלמות. כולם פועלים לפי הצו שהוא מכתיב לנו. ברצותו מכה וברצותו מרפא.

מכת טבע זו פוקדת אותנו גל אחרי גל במטרה שנאט את הקצב ונירגע. שנפסיק להתרוצץ סביב הזנב מבוקר עד ערב, רצים אחרי כלום. שנפסיק לעבוד בעבודות שאין בהן צורך של ממש, מלאכות שהורסות את כדור הארץ, מזהמות ומטנפות אותו. שנפסיק לבזבז על מותרות כאילו אין מחר, אלא נחשוב טוב איך לנהל אורח חיים צנוע. לא שנבטל את הנאות החיים, אלא שנחיה אורח חיים מאוזן וחיוני. בהסתכלות כזו, הקורונה היא לא מחלה אלא רפואה.

הקורונה עושה שירות אדיר לאנושות. היא מנענעת את יסודות החברה בכל מדינה ומדינה והעובדות בשטח מדברות: אנשים רבים שוקלים לעזוב את מקום עבודתם, עושים כבר הסבה מקצועית או מצמצמים בקניות חסרות טעם. הסתגרות מרצון היא סימן להתחלה טובה, רגע לעצור ולהרהר. גם עצם הדיבור עליה, השאלות שהיא מעוררת והמחשבות שהיא מכניסה בנו, עדיפים פי כמה על שיח קשקשני שלא מוביל לשינוי משמעותי.

אם רק נמנף את המצב הטבעי שקורה ונמשיך לדרוש שינוי שתכליתו היא בניית חברה בריאה ונכונה, אז נעלה על דרך המלך. אבל עדיין חסר לנו את השכל לארגן נכון את חיינו ולאמץ את הערכים שנעלמו מחיינו. בעזרת חשיבה מאוזנת ומתחשבת בכל פרט ופרט, כולל ברמות הדומם, הצומח והחי בכדור הארץ, נרגיע כמו כבמטה קסם את התפרצותם של הנגיפים. אחרת, יצוצו זנים נוספים שיחייבו אותנו לחשוב על מקומנו בכדור הארץ שאנחנו חלק אינטגרלי בו.

למרות שאנשים חולים ואף מתים מהם, אין בווירוסים עצמם כל רוע. הם מבצעים פקודה של הכוח העליון של הטבע, פועלים כמו מכבש שמשטח את המיותר ומבליט את העיקר. ומה העיקר? להתחיל לחשוב לשם מה אנחנו חיים. המין האנושי מוכרח להפסיק לתזז מרצון לרצון ולהתיישב בדעתו, לקרקע את הטרלול ולשוב לסדר יום נורמלי. והעיקר של העיקר הוא להגיע לקשר אנושי הדוק בין כל באי עולם, להגיע ללב אחד כמו הטבע האחד.