עליונות המשפט

שום תלות פוליטית. בית המשפט העליון (צילום: אתר הרשות השופטת)
שום תלות פוליטית. בית המשפט העליון (צילום: אתר הרשות השופטת)
גם בעבר מונו שופטים שהשקפת עולמם הייתה קרובה פוליטית לקואליציה, אך פסיקתם לא תמיד ריצתה אותה

הוועדה המייעצת לבחירת שופטים שהוקמה בחוק השופטים (תשי"ג-1953) הורכבה במטרה שלדרג הפוליטי לא יהיה רוב ובכך למנוע מהממשלה למנות שופטים שרצויים לה.

כאשר הייתה מפא"י בשלטון, נעשה ניסיון של שלושה עורכי דין בכירים לבחון כמה משופטי בית המשפט העליון היו חברי מפא"י וכמה מהעובדים הבכירים במשרד המשפטים (כולל היועץ המשפטי לממשלה) היו חברי מפא"י. לתדהמתם הסתבר, כי מעטים החזיקו בפנקס האדום. הם פנו למזכיר המפלגה בנושא 'כאוב' זה ומשלא צלחה דרכם נפגשו עם ראש הממשלה דוד בן גוריון. זה הבין את החשיבות של אי תלות השופטים ופטר אותם באומרו שהוא אינו מתערב בנושא בחירת שופטים (על הפרשה ניתן למצוא בספרו של נתן ברון, 'משפט, יצרים ופוליטיקה').

יריב לוין, שר המשפטים, פתח את חרצובות לשונו בראשית חודש ינואר 2023, סמוך לאחר הקמת הממשלה החדשה, והודיע בכלי התקשורת על 'רפורמה חוקתית' וגם טרח לתקוף  בנאומו את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, שופט בעל יוקרה בינלאומית. מפגינים מהימין הביביסטי מחו ליד ביתו בצעקות מחרישות אוזניים כמי שאשם בחוסר המשילות וב'דיקטטורה המשפטית'. מעשה שטן: כאשר צריך היה צריך למנות שופט לבית הדין הבינלאומי בהאג, מינה נתניהו ובצדק את אהרן ברק.

מה שרוצה הקואליציה הנוכחית הוא למנות שופטים שיהיו עושי דברה. זו חציית גבולות. גם בעבר מונו שופטים שהשקפת עולמם הייתה קרובה פוליטית לקואליציה, אך פסיקתם לא תמיד ריצתה אותה. כך גם כתב הנשיא לשעבר יצחק אולשן בספרו 'דין ודברים'.

הנטייה היום בעולם היא להדגיש את אי תלותם של השופטים ולצמצם את השפעת הפוליטיקאים בהליך מינוי שופטים. כך באנגליה וכך בהחלטה שהתקבלה במועצת אירופה בדבר הדרך למינוי שופטים לבית הדין האירופאי.

גם מנחם בגין אימץ גישה זו במאמר שנקרא 'השקפת חיים והשקפה לאומית (קווי יסוד)' שפורסם בשנת 1952 והקדיש פרק מיוחד לעולם המשפט תחת הכותרת "עליונות המשפט".

מנחם בגין האמין, כי את הבטחת חירותו של היחיד במדינה המודרנית יש לוודא בעזרת איזונים ובלמים ראויים. בראייתו, תנאי יסודי לכך הוא שמירה על עליונות המשפט ויתרונה של הרשות השופטת על פני הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

השופט – מרגע שנבחר – הוא עצמאי ובלתי תלוי בממניו כאשר בא הוא לפרש את החוק. אי תלות זו חשובה, כי הכנסת הופכת להיות מכשיר בידי הממשלה במקום לפקח עליה. סכנה גדולה יותר היא הטשטוש בין סמכויות הרשות המבצעת לבין סמכויות הרשות השופטת. ובלשונו של בגין: "בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הריחיים של השררה".

בגין שאל כיצד שופטים שלא נבחרו על ידי העם רשאים ומוסמכים לבטל חוק שהכנסת קיבלה? ותשובתו: מדוע יכולים שרים לשלול זכויות אלמנטריות מהעם ולהניע את הכנסת לחוקק חוקים שפוגעים בזכויות העם? ומי הסמיך את הכנסת לשלול זכויות יסוד מהעם? תפקיד בית המשפט הוא למנוע מרוב פרלמנטרי להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. תוצאה זו תושג רק אם תישמר אי תלותו של השופט.