על מעמד האישה

צילום אילוסטרציה: Werner Heiber, Pixabay
צילום אילוסטרציה: Werner Heiber, Pixabay
בניגוד למה שחשבו בעבר ולצערי יש גם כאלה כיום, נשים תורמות לקידמה האנושית בכל התחומים, מה שמנעו גברים סכלים לאורך כל הדורות

המאמרים שכתבתי לאחרונה על רבקה, אשת יצחק בן אברהם, עוררו אצלי שוב את התחושה המעיקה אודות יחס היהדות לנשים לכל אורך הדורות. די ברור שהנשים הופלו קשות כאשר אסרו עליהן ללמוד קרוא וכתוב, הן נחשבו נחותות בכל אורחות החיים, פסולות לדין, דעת, ירושה, השכלה, משרה, יכולת שלטונית וכן הלאה. תורת משה לא מפלה לכאורה בין נשים וגברים, אולם די ברור שחוקי התורה לא מקנים או דורשים זכויות שוות לגברים ונשים, הגם שנאמר במפורש: " משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם ". ויקרא כד כב

הגברים שולטים בנשים מסיבה טכנית פשוטה: יש להם שרירים יותר חזקים. כל הסיבות לאפליה, מהחטא המדומה של חווה שפיתתה את אדם להפר את הצו האלוהי, ובכך בראה כל מיני שטנים ומלאכי רוע; אגדות עמים על יכולות הכישוף של הנשים, פילוסופים ואנשי מוסר והלכה שקבעו לכל אורך הדורות בכל רחבי העולם כי האישה מקומה בבית בתפקיד משרתת חסרת זכויות.

 אציין כמה נקודות משמעותיות ליחס התורה והמסורת לנשים:

"זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם". מהות הבריאה היא התפצלות האינסוף לאינספור אינדיבידואלים. בהמשך ההתפצלות נפרדו שתי המהויות הזכריות והנקביות שבאדם. כעת כולנו אצים רצים בתקווה למצוא את "הנפש התאומה". אולם הכל קיים כבר בתוכינו, החיפוש החיצוני הינו חסר תוחלת. אולם מה שמסתתר כאן זה המאמץ הכללי לחזור לאחדות הראשונית, שמתחיל בגרעין המשפחה, עובר לשבט, עם וכולי.

את הסיפור התנכי אודות חטא אכילת פרי עץ הדעת, שנגרם לכאורה מחמת  התפתתותה של האישה ללחשי הנחש, אינו לדעתי, אלא משל למה שמתרחש בנפשותינו כל הזמן. בכל אחד מאיתנו קיימים שני האספקטים הזכריים והנקביים, ועלינו לאחד אותם ורק אז נגיע למעמד "אדם בצלם אלוהים". החטא הוא הכניעה ליצרים הנמוכים הלוחשים אלינו כל העת ממעמקי התת מודע, ואם מבטנו מופנה להצלחה חומרית גרידא, הרי שאנו עלולים להשמע לקולות הנמוכים האלו ולהחריב את עצמנו ואת העולם. הסיפור העתיק הזה המופיע גם באגדות העמים, התקבע כאילו האישה היא השטן המדיח את הגברים לחטוא חטאים ההורסים את העולם.

כמה ציטוטים שמצאתי באינטרנט:

"אבות האומה היו טפלים לנשותיהם" – אברהם הצטווה לציית לשרה אשתו.

"נקרא לנערה ונשאל את פיה" בראשית כד, נז

אנו רואים בתורה ציוויים ברורים לשמוע בקול האישה ולשאול לרצונה. זה כמובן שלא מופיע בתרי"ג מצוות. למה? ככה. יש עוד לא מעט מצוות דאורייתא שלא מצויים בתרי"ג, כמו התזונה הטבעונית, כמצויין בפרק א'. ואוכל להביא עוד כמה.

 בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור, נגאלו ישראל ממצרים.

יפה כוח נשים מכוח אנשים, אנשים אומרים ניתנה ראש ונשובה מצרימה, ונשים אומרות תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו.

כה תאמר לבית יעקב ותגד לבני ישראל.  המדרש מפרש זאת כך – בית יעקב אלו הנשים, ובני ישראל אלו האנשים (הגברים). שכן בורא העולם הקדים את האמירה לנשים עוד לפני זו של הגברים.

הושע, שניבא כי בעתיד לבוא "תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי", או ירמיהו שכתב כי באחרית הימים "נקבה תסובב גבר".

והקבלה? זו מרוממת את האישה עוד יותר מהגבר, אל דרגת "בוראת", האחראית בפועל לקיומו של המין האנושי: "היא היולדת, היא המצמיחה. בנות לוט ביצעו חטא של 'גילוי עריות' במטרה לשמר את המין האנושי, שחשבו כי נכחד. מאז ומעולם נשים מעמידות את קיום הצאצא שלהם ורווחתו על פני רווחתן האישית, וכל נשות התנ"ך פעלו באופן זהה, בחוסר אגואיסטיות ואלטרואיזם". וזוהי רבקה שהיתה נכונה לאבד את מעמדה הרוחני לטובת המשך הקיום האנושי.