על סירופים

אילוסטרציה: pixabay
אילוסטרציה: pixabay
לפני אי אלו שנים השתעשעתי בהכנת סירופים * החלטתי לנצל הזדמנות זו ולכתוב על כך

מוגש על ידי הדיאטן דוד רזניק

בראשית דבריי אני חייב לכם התנצלות על שטעיתי והטעיתי אתכם. לפני כשלושה שבועות המלצתי במדור זה להכין מעדני חלב באופן ביתי ולא לצרוך את המעדנים המסחריים. לא בזאת הטעות. הטעות היא בזה שבין השאר המלצתי להשתמש בסירופ שוקולד כדי לעשות זאת. טעות! הכוונה הייתה לטובה, אבל בתמימותי ובהיסח הדעת המלצתי על מוצר מסחרי זה, שסברתי לתומי שהוא מאוד פשוט ובסיסי. אלא שכאשר בדקתי אותו התחלחלתי לקרוא את כל הרכיבים המלאכותיים שהוא מכיל.

ראשית, רציתי לתקן את הטעות. בבקשה אל תצרכו סירופ שוקולד תעשייתי. אם כך מה בכל זאת? יש פתרון. למשך תקופה מסוימת לפני אי אלו שנים השתעשעתי בהכנת סירופים, אז החלטתי לנצל הזדמנות זו ולכתוב על כך.

הסירופ הבסיסי ביותר הוא סירופ שהיו מכינים הוריי ובבגרותי ובעקבותיהם גם אני – סירופ דמוי סירופ מייפל. כיום סירופ מייפל הוא מוצר נפוץ, אך בילדותי לא היה סיכוי למצוא אותו בארץ. בהמשך, כאשר כבר הגיע למדפים הוא היה יקר מאוד. כיום הוא קיים בכל מקום ומחירו הרבה יותר נסבל, אבל הוא עדיין יקר. בזמנו היינו עושים סירופ מייפל דמה – כוס מים על שני כוסות סוכר חום, מרתיחים ומקבלים סירופ נחמד. אם היה בנמצא היינו מוסיפים תמצית חיקוי מייפל ואם תשיגו כזה התוצאה תהיה מושלמת.

זהו הסירופ הבסיסי והעיקרון של שני חלקי סוכר על חלק אחד מים ומתאים להכנת סירופים נוספים. לדוגמה, סירופ נענע. זאת אומרת סירופ שהמים שלו הם בטעם נענע. אלא שאם תנסו להכין חליטת נענע ואז להוסיף לה סוכר ביחסים דלעיל, הסירופ יסבול מתפלות – טעם הנענע יהיה חלש מדיי. השיטה היא להכין תה נענע ואז לחלוט נענע חדשה עם אותה החליטה המוכנה במקום עם מים. באופן זה, יוצרים חליטה עם ריכוז כפול ועכשיו עם חליטה בריכוז כפול כבסיס לסירופ, הטעם כבר ממש טוב. ואם רוצים טעם חזק יותר – עושים חליטה נוספת על בסיס החליטה הקיימת.

על אותו עיקרון למעשה אפשר להכין סירופים בטעמים שונים. בתקופה מסוימת הייתי מביא סירופ כזה לכל אירוע משפחתי עם כמה בקבוקי סודה וזה היווה תחליף הולם והרבה פחות מזיק לכל המשקאות הממותקים והמוגזים. הסירופ שזכה לפופולריות מיוחדת היה בטעם ג'ינג'ר. איך מכינים? העיקרון אותו עיקרון – מבשלים כמות מסוימת של ג'ינג'ר בתוך מים, נותנים להצטנן ועם אותם מים מרתיחים ג'ינג'ר חדש ואז הופכים את מי הג'ינג'ר לסירופ ממותק. אפשרות נוספת היא לא להמתיק כלל ולהניח לכל אחד להוסיף למשקה שלו סוכר לפי טעמו.

ומה בנוגע לסירופ שוקולד, זה שהיווה את המניע לכתיבת דברים אלה? כן, גם סירופ שוקולד אפשר להכין ממש בקלות – היחס הוא 2 סוכר, 1 קקאו  ו-1 מים, להרתיח, לצנן ולשמור בקירור למעשה ללא הגבלת זמן.

דיוק במתכונים אינו הצד החזק שלי ומלבד זאת צריך להתאים את הטעם והריכוז של הסירופ שלכם לטעמכם האישי. ולכן אני לא נותן מתכונים ממש אלא עקרונות וקווים מנחים. תקוותי היא שדברים אלה יהוו מספיק עזרה והשראה כדי לעודד אתכם לעשות את הצעד ולהכין את מעדני החלב המתוקים שלכם ושל ילדיכם ועכשיו גם את השתיה הממותקת שלכם בעצמכם.

וכדי למנוע אי הבנות – חשוב מאוד להמעיט בצריכת הסוכר עד כדי אי צריכתו המוחלטת. צריכתו באופנים שתיארתי היא פשרה עם המציאות של סביבת האכילה האוביסוגנית. אבל אם כבר לצרוך סוכר, אז לעשות זאת לא במאכלים של תעשיית המזון אלא במאכלים ביתיים, תוך שליטה על הכמות והריכוז. תעשיית המזון תמיד, אבל תמיד, תשתמש ביותר סוכר ממה שאתם תשתמשו כאשר אתם אלה שקובעים.