עצוב אבל אמתי

רגע משמעותי במבצע. מכת אש על ה'מטרו' ברצועה (צילום: דובר צה
רגע משמעותי במבצע. מכת אש על ה'מטרו' ברצועה (צילום: דובר צה"ל)
סיכום סבב הלחימה האחרון בדרום: תמונת הניצחון האולטימטיבית היא עזה החרבה

מתפלספים אצלנו כמעט עד לאובדן ההכרה על 'מהי תמונת הניצחון?'. יש האומרים: "החמאס ניצח", ב"זכות" האמירה של דובריו, "זכינו בניצחון אלוהי". זו מופצת עכשיו בשקידה בכל מקום בעולם המוסלמי והערבי.

חברים יקרים במדיה העוסקים בקשקשת הזו, רדו מהגג! לא הטמטום ועיקשות הפרד של החמאס שולטים בעזה. העזתים, בזכות שכלם הישר, נזקקו למקסימום דקותיים כשוך הקרבות, בעודם מגיחים ממחבואיהם, להבין מהי באמת תמונת הניצחון.

עזה חרבה וקו הרקיע של עזה השתנה בתכלית. גלי הריסות בכל מקום. השירותים, הבנקים ומשרדי הממשלה קרסו. עשרות אלפי עזתים נותרו ללא קורת גג. כל עזתי רואה ומבין מי באמת ניצח במלחמה ומי הפסיד בה. טוב מראה עיניים מהלך נפש. החמאס והם עצמם הם המפסידים הגדולים. אם הם לא מבינים עובדה זו דרך חושיהם, הם יבינו אותה מהר מאוד בזכות דילוגיהם בין ההריסות והחורבן.

את ערכה של התמונה הזו לגבי השאלה הצפויה של תמונת הניצחון, הבין הרמטכ"ל, כאשר נתן את ההוראה למוטט את הבניינים הגדולים עתירי השירותים הציבוריים והצבאיים, ולשנות בכך את קו הרקיע של עזה. רק חרש שוטה וקטן יכול שלא להבחין בחורבן ובתשובה החבויה בו: מי באמת ניצח עכשיו.  

זו תמונת הניצחון ואין בלתה. טוב הייתה עושה הממשלה לו הייתה נותנת הוראה להפיץ תמונות אלה מעזה החרבה בכל מקום אפשרי במדינות ערב ובמיוחד בלבנון ובאיראן, לאמור: אם חפצי חיים אתם, הרי לכם תמונות ממראה החורבן שהשית חיל האוויר הישראלי על העיר הסוררת. הישמרו לכם!

הפרעות חזרו והן כאן

בגיליון הקודם ובטורים אחרים שלי קיימנו דיון בשאלה האם אנו נתונים שוב לאיום בן ה-100 ויותר – פרעות. האם שוב כשלנו לחשוף את שורש האמת שגורמים קיצוניים משתלטים שוב על דעת הקהל המוסלמי/ערבי ומטים אותה לפגיעה בישראל וביהודים? תגובות רבות, גם במדיה החברתית, הוכיחו ביטחון בקיומו של מאמץ ארגוני מתואם של ערבים ולדאבון לב גם של יהודים להדרת האתוס הציוני מחייה של ישראל כמדינה יהודית.

דפדוף בהיסטוריה הקרובה מחזיר אותנו אל המועד בו בערה ישראל. הופכים דף: שנת 2016, שריפת ענק פוקדת את חיפה. בסופת האש נשרפו עד תום 2,109 בתים. גולת הכותרת: 60,000 איש, אישה וילד פונו מבתיהם, לעיתים בבהלה באישון לילה. העיר המובילה בישראל בכל הקשור ל'שכנות טובה' בין יהודים לערבים ספגה את המכה הקשה. 100 מיליון שקלים הושקעו בשיקום החורש הטבעי ובעבודות הפיתוח הכרוכות בפעולה זו. מאות מיליונים נוספים הושקעו בבנייה מחדש או בשיפוצם של הבתים הנשרפים. כל אותו זמן, הממשלה הכירה למעשה בעובדה כי מדובר בהצתה בזדון. לדבריה אז, "אירועי השריפות הן הצתות מכוונות שעולה מהן חשד סביר כי מקורן בפעולות איבה". לכן, מימון הבנייה מחדש נעשה בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים לנפגעי מלחמה, כלומר מתקציב המדינה. חיפה לא הייתה כל הסיפור. גם את הרי ירושלים פקדה שריפה גדולה שכילתה 7,500 דונם שניטעו לפני עשרות שנים.

ראש מחלקת חקירות ברשות לכבאות והצלה קבע כבר אז, בנובמבר 2016, כי גל השריפות נגרם מ'טרור הצתות'. לדבריו: "הראו לי את כל תצלומי האוויר שקיבלתי מחיל האוויר. כבר לא היה לי ספק שמנסים להבעיר לנו את המדינה".

ולשם מה נזקקנו ל'חפירה' בסיפור הזה מן העבר הקרוב? משום שהקיץ קרב, חברים יקרים. משום שזרועות הממשל שלנו שוב מתכסים באדרת ההכחשה החמימה. צאו מתוך השלווה המדומה שהשרה עליכם הניצחון במלחמה האחרונה בעזה. עשו את ההכנות הנדרשות כדי שלא נעמוד שוב בפני אסון. כן, הפרעות חזרו והן כאן.