פסטיבל 'בAזAק' בירושלים

מתוך 'השוטרת אז-אולי' (צילום: רפי מיכאלי)
מתוך 'השוטרת אז-אולי' (צילום: רפי מיכאלי)
הבמה למופעים קצרים ביוזמה חדשה של 'קבוצת התיאטרון הירושלמי'

פסטיבל 'בAזAק' הוא פרי האילוצים שתקופת הקורונה זימנה לאנשי הבמה והיצירה כשהניתוק הפיזי מהקהל והמעבר למדיום הדיגיטלי, יצרו פורמט המתאים לעידן ה'קוביד 19' האינסטרומנטלי ומלא הגירויים.

המופע הקצר הוא יצירה שלמה שעומדת בפני עצמה ורק משתמשת בפורמט הקצר. במת הפסטיבל פותחת דלת לז'אנר המופע הקצר, לרעיונות מקוריים ולחדשנות בימתית ונותנת הזדמנות וחשיפה ליוצרים ותיקים חדשים וליצירתם, לעיתים הניסיונית.

הפסטיבל, שיתקיים ב-7-9.12 בבית מזי"א לתיאטרון בירושלים (מסילת ישרים 18), מבקש ליצור מרחב אומנותי ליצירות פורצות גבולות, במטרה לעודד מצוינות, חדשנות ושיתופי פעולה בין אומנים וקהל. הפסטיבל מפתיע ומסקרן, עתיר כישרונות וצעיר ברוחו, אינטליגנטי ומלא הומור.

בפסטיבל לוקחים חלק כ-80 אמנים בחללי הבית ובאולמות התיאטרון, בשלושה ימים של חגיגה אמנותית, תנועה, ויזואליות ומוזיקה. המשתתפים הם בוגרי בתי הספר לתיאטרון, מחול ומוסיקה מכל הארץ, שהקורונה תפסה אותם בתוך העשייה היצירתית.

תוכנית הפסטיבל

מידי ערב יעלו על במות התיאטרון ובחללי המבנה כ-10 מופעים שונים, שהקו המחבר ביניהם הוא אורכם – הם קצרים. כעת מותאמות היצירות הדיגיטליות חזרה לבמה כשהן מהודקות וארוזות כמעט כמו לרשתות החברתיות, רק עם אנרגיה של מופע חי מול קהל. עבור האומנים המשתתפים זו הזדמנות להציג את עבודתם החדשנית תוך שיתוף רעיונות, למידת עמיתים, השראה וקבלת ליווי וייעוץ אמנותי.

ביום הראשון באזאק חגיגי הכולל תיאטרון, קברט, זמרי אקפלה וריקוד מחשמל, ובאזאק מגדר בו שבע יוצרות חוקרות את הנושא בארבעה מופעים שונים לצד הופעה חגיגית הכוללת תיאטרון, קברט, זמרי אקפלה וריקוד מחשמל.

ביום השני חוקרים האומנים את נושא התקשורת בעידן האינטרנט באמצעות מיקס-מדיה של וידאו ארט, ריקודי בטן, אמני קרקס ומוזיקה חיה.

היום השלישי מוקדש למיסטיקה, פרפסיכולוגיה ומחול – שחקנית חושפת את סיפורה האישי של המדינה, רקדניות יוצרות את הפנטזיות שלהן ואומן קול עובד עם רוחות חיות בעשר יצירות שונות, הכוללות אקרובטיקה, דואט אהבה שביר, תגובה לטכנולוגיה וכמיהה לפשטות.

העבודות הבולטות

'אז-אולי', בביצוע השוטרת אז-אולי. הדמות המפורסמת מבלפור מבצעת את הופעת הבכורה שלה בתיאטרון. משטרת ישר-אל הלב עולה לבמה עם סיפורים מהשנה האחרונה. הדמות התמימה רוצה בסך הכול שאנשים יאהבו אחד את השני ולא ינקטו באלימות. ההצגה לא עוסקת בפוליטיקה.

קורבן התמיד, פרק כ"ח – עבודה של זוהר בייצ'ק. מונודרמה תיעודית בעקבות אביה שהיה ילד ב'פרשת ילדי הגזזת' ועבר ניסויים מסכנים מטעם המדינה וביוזמתה. היום, כשבעים שנה לאחר מכן, היא סבורה שהגיע העת להוציא את השלדים מהארון, להכיר ולכפר.

עבודת המחול Rhythm Sisters של ארבע רקדניות יוצרות: מיכל ישראלסתם, יוליה חוראני מרעב, סאומהון טגבה, אביגיל ברינסון (אתיופיה, מצרים, ישראל ואירופה) החוגגות את הנשיות והחופש.

עין החשכה. עבודת מחול מאת ובביצוע רות וידר מגן שמטפלת באמצעות קול דרך מופעים. היצירה היא סוג של עבודה 'שמאנית' ומשלבת כנפיים ושלדים אמתיים של בעלי חיים שמצאה האומנית ביער לצד השמעה של קולות של בעלי חיים.

WOMEN DESERVE MORE. כוריאוגרפיה וביצוע של הילה כהן בריקוד נשי-אישי על הטרדה מינית. האמנית קובעת חד משמעית ש-100 אחוז מהנשים בעולם הוטרדו מינית לפחות פעם אחת בחיים ולכל הפחות סבלו מזלזול בגלל היותן נשים. העבודה באה להרחיב את המודעות לנשים לעמוד על זכויותיהן.

קברט ירושלמי. יצירה וביצוע של ענבל קפלן וגאולה אטלס, קברט נשי העוסק במורכבות החיים כאישה מודרנית בירושלים. שתי נשים ירושלמיות – האחת דתייה רווקה בת 36 והשנייה נשואה פעם שנייה עם שלושה ילדים. הן מספרות איך זה לחיות בעיר בה כל אחד מרשה לעצמו לשאול אותן מה שבא לו: מהקפאת ביציות ועד אוננות, משידוכים ועד סקס מזדמן. העבודה משלבת עברית ואנגלית.

גבריאלה לב, המנהלת האמנותית של הפסטיבל ושל קבוצת התיאטרון הירושלמי: "אנחנו שואפים לעודד מצוינות, חדשנות, פרויקטים בינתחומיים, שיתופי פעולה ואינטראקציה ייחודית בין האומנים לקהל. מספר הנשים האמניות בפסטיבל הוא גדול, כי מספר הנשים שהגישו עבודות בועטות היה הרבה יותר גדול. זו תופעה מעניינת שלקחה את הפסטיבל למקום שמייצר היזון מחודש לכל הפסטיבלים בהם יש רוב גברי. רבות מהעבודות בפסטיבל עוסקות באימהות, מיניות ונשיות".

מחיר כרטיס: 40-70 שקלים.

לרכישת כרטיסים: 02-6244585-6, www.tcj.org.il.