פסק זמן ושלווה

רגע של שפיות בטיילת של תל אביב (צולם על ידי כותב המאמר)
רגע של שפיות בטיילת של תל אביב (צולם על ידי כותב המאמר)
תחליפו את הצפייה בחדשות והקריאה בעיתונים ברגעים מהנים עם המשפחה וביציאה למקומות אהובים

בעקבות שמיעת הרצאתה המאלפת של שרית גואטה, קואצ'רית ודמיון מודרך, החלטתי ליישם את אחת מהמלצותיה: לעשות פסק זמן בשגרה היומית שלי ובמיוחד לצמצם עד כמה שניתן צפייה בערוצי החדשות ולקרוא פחות עיתונים.

שכנעתי את עצמי שזו יכולה להיות מתנה נאותה לעצמי בשבוע בו ציינו משפחתי וחברים טובים את יום הולדתי. נענינו בשמחה רבה להזמנתה של בכורתי ובניה לעשות את סוף השבוע בביתם שבשפלה. תמיד כיף להיות בחברתם של בני המשפחה האהובים.

את ליל השבת, כולל הקידוש המסורתי, בלינו בחברת השבט. זה היה רק פרומו להפתעה שהוכנה: סיור רגלי בטיילת החדשה של תל אביב. בתור חובב מים מושבע, במיוחד ים, נענינו בשמחה לסיור. עולם אחר ומפתיע נפרש בפנינו. שבילים להולכי רגל, שביל מיוחד לרוכבי האופניים וברקע המים הכחולים של הים כשסירת מפרש משייטת לה להנאתה.

שלפתי מכיסי את הנייד וצילמתי בהתלהבות. לרגע חשתי כמו עולה חדש (ותק וניסיון כבר יש לי) המגיע לארץ חדשה. התהלכתי בחברת רעייתי ובנותיי מעל הצוק הגבוה של הטיילת, כאשר מתחתנו נמצא החוף. פרט לקולות נעלי הספורט של הרצים הרבים אינך שומע דבר, גם לא את רעש הגלים, את מוזיקת הרקע ובעיקר לא את קולות המטקות בחוף.

טיילת הפארק החופי משתרעת לאורך שני קילומטרים. זמן רב הושקע בהכנתה של הטיילת היפהפייה. טיילת זו היא רק שלב הראשון בדרך ליעד הבא: הקמתו של  הפארק החופי עצמו. פארק הטבע ישתרע על פני כ-500 דונם, שיכילו בתוכם צמחייה, בעלי חיים מקומיים ושבילים שיובילו את המטיילים אל הפסגה – ליתר דיוק לרכס כורכר מיוחד.

לא פלא היה בעיניי לקרוא כיצד התמוגג ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי מהמוצר שנפרש מולו: "פתיחת הטיילת בפארק החופי היא בבחינת שמחה כפולה עבור תושבות ותושבי העיר. ראשית, כי זה השלב האחרון בהגשמת החזון העירוני של רצף טיילות שמאפשר הליכה, ריצה ורכיבה על אופניים; ושנית, כי מעתה הם יכולים ליהנות מטיילת מצוק קסומה, שעוברת לאורך קו החוף בין חוף תל ברוך לחוף הצוק ופרויקט סי אנד סאן, כשהבשורה העיקרית בה היא שיקום, שימור ושילוב של הטבע העירוני".

תיקון קטן, אדוני ראש העיר, הטיילת והפארק לא נועדו רק לטובת תושבי תל אביב. גם אנחנו, תושבי אזור ההר וירושלים, רשאים ליהנות. אתה מעולם לא ראית וגם תראה, פרסום של ראש עיריית ירושלים, שיכריז בעקבות השיפורים שנעשו בשטח "מעתה יכולים תושבי ירושלים ליהנות מביקור בכותל".

ומכאן לפארק שרון. פעמים רבות יוצא לכם לחלוף ברכבכם בצומת מסובים ולהעיף מבט לעבר השלט הנושא את הכותרת 'פארק שרון'. עבור רובכם הוא אולי עוד פארק נוסף, אבל עבור רעייתי ועבורי הוא מחוז ילדותנו. פה, מה שהיה פעם מעברת חירייה והמזבלה המפורסמת ולידה מעברת סקיה א', עשינו את ילדותנו. בחוות 'הזרע' הסמוכה למעברת חירייה עשו מידי בוקר אבי יהודה (ומאוחר יותר אחי יצחק) את דרכם מהאוהל (וכעבור שנתיים מהצריף) אל החווה החקלאית. 'הזרע', כפי שכונה מקום העבודה, היה מקור נפלא להטבת חיינו. זכינו לקבל ירקות שחוסנם של הזרעים לא התאימו בעיני בעלי המקצוע בחווה להמשך השושלת ובעינינו מקור נפלא לתזונה בריאה. אימא נעימה תמיד האיצה בי: "פארוק, קח עגבניות ומלפפונים לשכנים". עשיתי זאת בשמחה והדבר רק הוסיף לי נקודות זכות בקרב חבריי למשחק הכדורגל.

כאשר סיימנו את סוף השבוע בנסיעה מהשפלה הביתה, חלפנו על פני החווה והפארק. נעניתי בשמחה לבקשת רעייתי, "בוא נראה את המקום".

על כך בפעם אחרת, כאשר אזכה את עצמי בפסק זמן למען שלווה נוספת.