'פרויקט המסכה'

צילום: עדו לביא
צילום: עדו לביא
תערוכה חדשה של צלם האופנה והפוטותרפיסט עדו לביא תפתח את העונה הישראלית לעיצוב בחולון

31 נשים מוכרות נענו להצעתו של צלם האופנה והפוטותרפיסט עדו לביא להצטרף אליו למסע מרתק ששיאו בתערוכה 'פרויקט המסכה', שתפתח את העונה הישראלית לעיצוב בחולון. התערוכה תיפתח היום (שלישי, 19.10) ותוצג עד ה-31.1.2022 ב'גלריית המשכן בית מאירוב' בחולון (רח' הרצפלד 31). אוצרת התערוכה: דנה גורדון.

במהלך הפרויקט, שנמשך שנתיים, צילם עדו לביא את הנשים לאחר שכיסה את פניהן המוכרות במסכת  גבס יצוק. על ידי 'נטרול' היופי והייצוגיות של המצולמות, ביקש לביא לבחון מה קורה להן כאשר הן פוגשות את המצלמה שלו וכיצד מגולמים האישיות והיופי שלהן בפנים המכוסות לגמרי – אף, עיניים, פה ועד קו הסנטר והלסת.

כיסוי הפנים המלא, המסתיר באופן מוחלט את 'כרטיס הביקור' של נשים אלה, איפשר לו לבחון מחדש גם את מערכת היחסים של המצולמות עם עצמן ועם הקהל שצופה בהן בדרך כלל באמצעות הצלם והמצלמה המשמשים כסוכנים של אסתטיקה ויופי.

בתערוכה יוצגו הצילומים והמסכות עצמם והיא תפגיש את הצופה עם המצולמות באמצעות תיעוד של כל אחד משלבי הטקס, כשהוא נכנס למרחב שבין הצלם למצולמות ועובר תהליך של חקירה, תהייה וגילוי.

הנשים שהשתתפו בפרויקט: אילנה שושן, אילנית לוי, אגם רודברג, אסתי גינזבורג, גלית גוטמן, טהוניה, יאנה גור, יעל גולדמן, יעל רייך, יערה בנבנישתי, ירדן הראל, מיקי ממון, מלי לוי, מלני פרס, מעיין קרת, מרים רות, נועם פרוסט, נורית גורדון, נטלי דדון, עמית מכטינגר, קטיה גאלי, קרן מיכאלי, רונית יודקביץ', ריי שגב, שביט ויזל, שון לוי, שירז טל, שירי בן ארי, שירלי בוגנים, שלי גפני ושרון גניש

לביא, צלם אופנה מזה שנים רבות, צילם לאורך הקריירה שלו נשים יפות ומוכרות בהפקות אופנה עתירות תקציב וכוח אדם. נשים אלה נתפסות על ידי הציבור כבטוחות, כחזקות וכמעוררות השראה והערצה. כצלם אופנה, המפגש השגרתי עם המצולמות תמיד היה כרוך במטרה ברורה – כתבת שער למגזין, קמפיין שיווקי, כתבה בעיתון. נקודת ההתחלה ביחסים בין הצלם והמצולמת מתקיימת כאשר הן כבר נמצאות בלוקיישן נבחר, מאופרות, מסורקות ומולבשות בהתאם למטרה שהוגדרה מראש.

בפרויקט זה יצאו עדו לביא והמצולמות למסע שאין לו מטרה או יעד, שבו התהליך הוא החשוב ולא התוצאה הסופית, מסע ששואל שאלות כמו: איך זה מרגיש להצטלם בלי מטרה? מה הכוח של שינוי והסתרת הפנים בגילוי האישיות? מה הקשר בין הדימוי הציבורי לאישה המצולמת? איזו נוכחות יש לשתיקה הנכפית על המצולמת כשהיא עוטה מסכה? האם יש למצולמות סיפור לספר שהסתתר עד כה מאחורי העיסוק בחיצוניות וביופי המוכר? איזו משמעות יש לצילום? האם הוא רק מתעד או גם גורם מפעיל? מהי מערכת היחסים שלו כצלם עם המצולמות ואיך השימוש במסכה מביא לשינוי מהותי של האדם הנושא אותה, המאפשר להתנהג אחרת, לשאת תפקיד חברתי חדש, להשתנות ולהתל?

המהלך הטקסי-אמנותי בסטודיו תועד בכל שלביו – מיצירת תבנית מסכת הגבס על פני המשתתפות, לאחריו צילום כל אחת מהנשים על רקע שחור כשהן שרויות בעלטה שמאחורי המסכה, לבושה בשחור ושיערה אסוף לאחור ועד לרגע בו מוסרת המסכה והן חוזרות לראות. בסוף התהליך כתבה כל אישה במילותיה תיאור של החוויה שעברה.

לביא הקפיד לשמור על אחידות ושוויוניות ביחס שבינו לבין כל אחת ואחת מהמצולמות כדי לאפשר קרקע בטוחה למהלך הרעיוני-אמנותי, אך בכל זאת, לדבריו "כל סשן היה שונה מקודמו. המפגש האישי של אחד על אחת, עשיית המסכה, הצילום והשיחות שמתנהלות לפני, תוך כדי ואחרי, קיבלו אופי עוצמתי – הן בבחינת מה שעבר על המצולמת והן בבחינת מה שעבר עליי".

למידע נוסף: 03-6516851.

שעות פתיחה: שלישי-חמישי 17:00-20:00, שישי-שבת 10:00-13:00.

הכניסה לגלריות העירוניות בחולון היא ללא תשלום.