פתח לנו שער

צילום: Anfaenger, Pixabay
צילום: Anfaenger, Pixabay
האו"ם העביר החלטה מקדמית, שעל פיה צריכה ישראל לאפשר חזרת כל פליט או בן של פליט מ-1948 * השאלה של הצדקת קיומנו כאן שוב עומדת למבחן

האם ידעתם שהאו"ם החליט לבטל את מדינת ישראל? זאת לא בדיחה. החודש, במסגרת הצעת החלטה לחידוש המימון לאונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין), העביר האו"ם החלטה מקדמית, שעל פיה צריכה ישראל לאפשר חזרת כל פליט או בן של פליט מ-1948, ללא קשר לסיבת עזיבתו, וגם לשלם פיצויים עבור רכושם של מי שבחרו שלא לחזור.

הצבעה מקדמית זו עברה ברוב של מאה ושישים נגד אחד והמתנגדת היחידה הייתה כמובן ישראל. ארצות הברית ידידתנו, שהייתה אמורה להתנגד, שינתה ברגע האחרון את הצבעתה לנמנע. ההחלטה תובא להצבעה סופית באחד בדצמבר. אם היא תעבור, היא תקבע שיש ליישם את הנאמר עד לאחד בספטמבר 2022.

רובנו לא היינו מודעים כלל לקיומה של החלטה זו ויש שעדיין לא שמעו ולא מבינים את משמעותה. אבל גם אחרי ששמענו, מה נעשה עם הידיעה? נתייצב מול כל העולם ונצעק שלא ניתן לזה לקרות? האם יש בנו את הכוח לקום ולהתנגד?

לא ולא. אין בנו את תחושת הצדק של מי שיש לו מטרה לפניו וגם אין לנו תוכנית מסודרת ודרך לממש אותה. אם היו לנו, לא היה נעלם מאיתנו מה שמתרחש באו"ם והיינו דורשים בפה מלא: "רדו מאתנו. זו המדינה שלנו וכך צריך להיות. אנחנו בונים כאן מדינה שממנה תבוא ברכה לכל העולם, אנחנו עובדים קשה ואנחנו לא עושים זאת רק עבור עצמנו, אלא בשביל כל האנושות ולמען הכוח העליון".

ובעת שהיינו אומרים זאת היינו מברכים בליבנו את הכוח העליון, שסוף סוף הראה לנו בצורה גלויה וחד משמעית כמה סטינו מהכיוון והחזיר אותנו לתלם בעזרת אומות העולם שהצביעו נגדנו.

אני חושב שבעתיד הלא רחוק יקרו אירועים משמעותיים יותר, כאלה שלפחות חלקנו לא נוכל להתעלם מהם יותר. למשל, נשמע בהכרזות האו"ם שכל אלה שלא שייכים במקורם למדינת ישראל, שהגיעו לכאן נניח ב-100-200 השנים האחרונות, אין להם מקום, שייצאו ויפנו את הארץ למי שחי כאן לפניהם. האו"ם ישמח לעזור בפיזור.

זה לא מצחיק. אנחנו מתקרבים למציאות כזו שכל העולם יעמוד נגדנו כאויב – לאו דווקא צבאי, אלא אידיאולוגי – וישאל מי צריך אתכם פה? בדיוק כמו שכתב רש"י: "אם יאמרו אומות העולם לישראל: 'ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים'", מה נוכל לענות? במה יהיה לנו להצדיק את קיומנו כאן? בכלום.

ההצדקה היחידה שלנו לחיות כאן היא לקיים את הייעוד שלנו, להיות אור לגויים, להיות חברת מופת שמספקת דוגמה חיה לחיי חברה קרובים לפי החוק העליון "ואהבת לרעך כמוך", אומה שסוחפת את העולם לגילוי אהבה מעל הפשעים ושולפת אותו מתהומות המשברים שנכנס אליהם. אבל כמו שאנחנו עכשיו? אנחנו קוץ בגופו של העולם.

סביר להניח שכאשר ייוודע לישראלים על הנעשה במשרדי האו"ם, יקבלו רבים את הבשורה בשוויון נפש, יעלעלו בעלונים לראות לאן הכי זול וממוזג להגר ולחיות בזמן שהם מאווררים את המזוודות. הרבה יותר מהחלטת האו"ם, צריך להדאיג אותנו איך אנחנו תופסים את עצמנו בשתי ידיים ומתחילים לתפקד כעם ישראל. איך אנחנו יכולים לתת דוגמה של איחוד לכל העולם? למי במיוחד? לאו"ם, הגוף הבינלאומי שאחראי על איחוד כולם ואין לו כלים לעשות זאת, לכן המצב הולך ומתדרדר למלחמת עולם.

הבעיה שלנו גדולה יותר מעמידה מול האו"ם. אנחנו עומדים מול הכוח העליון, מתכחשים לציווי שלו להתחבר בינינו וממנו לא נוכל לברוח לאף מקום. אפילו אם ננסה להסתתר באיזו פינה על פני הגלובוס, הוא ימצא אותנו בכל מקום ויתבע את מילוי התפקיד שהועיד לנו.

ולא נדרש הרבה כדי למלא את הייעוד, רק קצת ללמוד עליו. אם נעשה מספר צעדים לקראת המימוש שלו, נתקרב במקצת ונתחבר בינינו, נתנתק מעט מהפירוד ומהדחייה ההדדית בינינו ונתעלה מעל הגופים להתחבר בלב ובנפש. אז יתמוך בנו האו"ם פה אחד והכוח העליון ישמח בנו מאוד. הלוואי שנתעורר לפני הסיוט.