צביעותו של העולם

צביעות וחנפנות. האיחוד האירופי (צילום: Dimitris Vetsikas, Pixabay)
צביעות וחנפנות. האיחוד האירופי (צילום: Dimitris Vetsikas, Pixabay)
דגל זכויות האדם נרמס ונשכח על ידי רבים * מדינות אירופה, המשוועות לחזור להסכם הגרעין עם איראן, עוצמות עיניהן והכל בשם הפוליטיקה

לאחרונה, התקיים טקס השבעתו וכניסתו של הנשיא החדש באיראן, איברהים ראיסי, אשר זכה לתואר המפוקפק 'התליין מטהרן'. דובר משרד החוץ האיראני, סעיד חטיבז'אדה, הודיע ​​כי "עשרות משלחות זרות השתתפו בטקס ההשבעה". האחרונה התקיימה בבניין הפרלמנט האיראני כנדרש ואליה הגיעו רבים וביניהם: איסמעיל הנייה מנהיג החמאס וכן נציגי של ארגוני טרור אשר באו לכבד בנוכחותם את הנשיא החדש. עוד נצפה בטקס ההשבעה גם נשיא עיראק, ברהם סאלח ובשורה השנייה ישבו נציגי האיחוד האירופאי בראשות אנריקה מורה.

נוכחות ראשי ממשלות ונשיאים, וביניהם נציג בכיר של האיחוד האירופי אנריקה מורה כאמור, היא חנופה וצביעות. אותן מדינות המטיפות לעולם ולנו היושבים בציון על מוסר ובדגלם מתנוססים סמלי הסובלנות, הפלורליזם וזכויות האדם, הוכיחו לצערי הרב עד כמה מדובר ב"אחד בפה ואחד בלב".

במקביל לאמור, מרחפת עננת הסכם הגרעין והשיחות המתנהלות עם נציגי המעצמות ואיראן על מנת להגיע להסכמה לקידום וחידוש תהליך סיום הסנקציות אותם השית הנשיא האמריקאי דאז, דונאלד טראמפ.

ההגעה לטקס זה, הופכת את נושא השבעתו ומעמדו של 'התליין מטהרן' ללגיטימי. מספר ימים לפני הטקס, הוציאה איראן לפועל פיגוע ימי משולב כנגד הספינה 'Mercer Steet', בו נהרגו שניים מאנשי הצוות. כפי שכבר כתבתי, מחודש יולי קיים גל מחאות חריף במחוז חוזיסטאן בשל מצוקת המים והחשמל. במהלך הפגנות אלה לא בחל המשטר באמצעים בניסיון לדכות את המחאות הקשות עד כדי ירי בנשק חם לעבר המפגינים. פעולות אלה אינן עומדות בקנה אחד עם זכויות אדם. נוכחות נציגים בינלאומיים בטקס השבעה של אדם עם דם על הידיים הוא מתן הכשר ולגיטימיות למעשי האלימות והרדיפה אותם חווים האזרחים ברחבי איראן. מדינות אירופה, המשוועות לחזור להסכם הגרעין, עוצמות עיניהן והכל בשם הפוליטיקה. אל לנו לשכוח שהרצון העז והדבקות במטרה לחזור להסכם הגרעין הוא היבט כלכלי – נפט וכוח אדם.

מזה זמן רב אני עוקב באדיקות אחר הנעשה ברחובות איראן וכפי שמוצג ברשתות החברתיות, הרחוב זועק מדם ליבו על הנעשה שם. עם זאת, בכל מהלך שיחות הגרעין לא הוצג או הותנה בהסכם סעיף נגד ההוצאות הרבות להורג. כדי לסבר את האוזן, רק בחודש האחרון הוצאו להורג 44 אנשים. אומנם חלקם הגדול רוצחים ופדופילים, אך לצד זאת 11 אנשים הוצאו להורג נטו בשל התנגדותם למשטר האייתולות. לצערי, אין כל התניה לחזרה להסכם הגרעין באמצעות כיבוד משטר זכויות אדם. הנושא אפילו לא עומד על הפרק.

הטעות של אירופה וארצות הברית היא ברצון העז לחזור לקשרי גומלין עם איראן וזאת בכל מחיר, דבר המוכיח כמה התרפסות וצביעות קיימת במדיניות זו. מאחורי איומיה של איראן, קיימת מציאות שונה של תשתיות במצב רע וכלכלה בקריסה, אשר הביאה רבים מאזרחיה לפת לחם. מאגרי הטבע שלהם נמצאים במצב של קיום חלקי, זאת בשל שאיבת מים באופן לא מבוקר ממאגרי המים ומי התהום, דבר אשר הוביל לשקיעתה של טהרן בעשרים ס"מ מידי שנה.

לכן, לפי דעתי, זחילת המעצמות לרגלי האיראנים, התרפסותם וצביעותם חייבת להיפסק. אין ספק, כי חובה להתנות את הסכם הגרעין החדש בהפסקת העשרת האורניום ופעולות הצנטריפוגות, שקיפות בכל הנעשה ומתן אישור כניסת המשקיפים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבב"א). אך בד בבד, חובה להכניס סעיף ולהתנות החתימה על ההסכם בהפסקת ההוצאות להורג ושימור זכויות האדם ולתת תזכורת למנהיג האיראני לעצם קיומן של אמנות בינלאומיות בנושא.