צוואה לחיים

צילום אילוסטרציה: rawpixel.com, freepik
צילום אילוסטרציה: rawpixel.com, freepik
מתי עורכים צוואה? * מהו הניסוח הנכון שיבטיח את עתיד הילדים?

בשעת ערב צלצל הנייד. מעבר לקו ר', חברת ילדות שלנו. היא ובעלה א' הם זוג חברים שלנו, בני חמישים וחמש בערך. הם פנו אליי וביקשו ייעוץ חברי. לרגע הזה לא הייתי מוכן. הנושא מורכב רגיש ביותר. ״אנחנו רוצים לכתוב צוואה וללכת לעורך דין. יש לנו סוגיה עקרונית. מתי אתה קופץ לקפה? מחכים לך״, אמרה ר'.

קבענו להיפגש בסוף השבוע, יום שישי בצהריים. הגעתי לביתם. בגינה עצי פרי. בסמוך לעץ הלימון מונח על השולחן קנקן עם קוביות קרח ולימונים טריים. ר' וא' ישבו אחד מול השנייה. שולחן עץ רחב ומאסיבי מפריד. בחרתי לשבת בראש השולחן ולהיות במרחק זהה מכל אחד מהם. כבר בנוכחות שלי במקום רציתי לסמן להם ש"אני ניטרלי כאן".

״המשפחה שלי חוותה פרידה מאבא שלנו. פתאום הבנו איזה בלגן זה כשאין צוואה מסודרת״, אמרה ר' תוך שהיא מוזגת מקנקן הלימונים לכוס שלי.

א' ציטט מיד את החוק: ״הרכוש והכסף מתחלקים באופן כזה: חמישים אחוז לאישה, כאשר מתוך חמישים אחוז של הבעל שוב זה מתחלק בין האישה לילדים באופן שווה, כך שהאישה מקבלת שבעים וחמש אחוז מכלל הרכוש והכסף והילדים מקבלים עשרים וחמש אחוז שמתחלקים בין הילדים באופן שווה. זה החוק״, סיכם א' את המצב המשפטי.

"רגע, אני מבקש להבין, מדוע החלטתם בשלב הזה בחייכם, כשאתם בשנות ה-50 לחייכם, לגשת לעורך דין ולכתוב צוואה מסודרת? מדוע עכשיו?", שאלתי. ״תראה, אנחנו רוצים להיות מסודרים כלפי כל מה שהעתיד יביא אתו״, אמרו ר' וא' כמעט ביחד.

הבנתי שהרצון של כולנו הוא להבטיח את העתיד של הילדים, את חלוקת הרכוש והכסף באופן הוגן מתוך כוונה שהכל יהיה מסודר גם אחרי לכתנו מהעולם הזה. העיתוי והרצון היו ברורים לי. השאלות האחרונות שנותרו פתוחות הן: מדוע ביקשו את עצתי? על מה מדובר? מה הדילמה?

א', כמו תמיד, היה חד וברור. ״יש בינינו איזה עניין לא פתור. ר' מבקשת שאכתוב בצוואה כי במקרה שאחד מאתנו נפרד מהחיים, בן הזוג השני מקבל את כל מאה אחוז של הרכוש והכסף ורק בעת לכתו מהעולם מתחלקים הילדים במה שנותיר אחרינו. כך בעצם נוצר מצב מדאיג. אנחנו צריכים לסמוך אחד על השנייה, מה יקרה אם אחד מאתנו יכיר בן זוג אחר או בת זוג אחרת? מי ידאג לילדים?״.

אוי אוי… לא ציפיתי לדילמה כל כך מורכבת, עמוקה ואישית כזו. קצת מפחיד בכלל להיות במקום הזה, ועוד לתת עצה חברית…

לגמתי מכוס הלימונים כדי להירגע קצת, להרוויח זמן, לחשוב ולהבין. ״במהלך כל החיים האלה אנחנו סומכים אחד על השנייה. חיים שלמים אנחנו צועדים יחד, צוברים רכוש כסף. מדוע אנחנו חוששים כי במוות שלנו הדברים יהיו שונים? רק בגלל שאחד מאתנו לא יהיה בעולם הזה?״, אמרתי לשניים.

ר' ישר קפצה ואמרה: ״אתה רואה א', בדיוק כמו שאמרתי לך, האמון שלנו קובע את ההחלטה. אני משאירה לך הכול וסומכת עליך שתדאג לילדים שלנו. גם אם תתאהב באישה אחרת אחרי לכתי, אני את שלי אמרתי ולא משנה דבר״, כך בנחרצות אמרה ר'.

א' הביט בה במבוכה מסוימת. ״גם אני רוצה לחשוב כך. קשה לי עם ההחלטה. קשה לי עם החשש שבן זוג אחר יופיע וינסה לשנות את ההסכם שלנו וכתוצאה מכך הילדים שלנו ייפגעו. מה אתה חושב מנשה?״.

סיכמתי את דבריי: "תראו חברים יקרים שלי, בדיוק עבור רגעים כאלה יש מומחים ואנשי מקצוע. עורך דין מקצועי המבין בצוואות הוא הכתובת שלכם. באופן אישי ולא מקצועי אני עם ר', סומך על בת הזוג שלי. כמו בחיים, כך במוות. נכון וחשוב לכתוב צוואה מסודרת".