רוצים הכול 'עכשיו': ומה אחר כך?

את החמאס צריך למוטט ולא לחזק. הפגנה ברצועה (צילום ארכיון: Hoheit, 'ויקיפדיה')
את החמאס צריך למוטט ולא לחזק. הפגנה ברצועה (צילום ארכיון: Hoheit, 'ויקיפדיה')
'הישגי' מטה החטופים: הקשחת עורפם של סינוואר ושל נסראללה * מחיר החזרתם נוסק לשמיים

במסיבת העיתונאים האחרונה שערך נתניהו, שאלה אחת העיתונאיות את ראש הממשלה, כיצד היה פועל אם גם אחיו הי"ד היה בין החטופים בעזה. האם היה נוהג כלפי בעיית החטופים כפי שהוא נוהג כיום? עוד שאלה נבזית ששוב ושוב גם מעלה את התשובה לשאלה המתחסדת, מדוע הוא ממעט במסיבות עיתונאים בארץ ומדוע מעדיף הוא לעשות זאת בחו"ל ובאנגלית. מלבד עצם הרשעות שבהצגת השאלה, עולה התהייה: האם השואלים עושים עצמם חסרי שכל או שהם כאלה מטבעם?  

עיתונאי שאמור להיות בר אוריין בתחום הציבורי – שהרי זה הוא לחם חוקו ויומו – איננו מבין שהפגנות אלה של מטה החטופים נגד הממשלה וההשתלחויות היומיומיות בחברי המטה הביטחוני ובנתניהו, רק מקשיחות את עורפו של סינוואר ולא מן הנמנע שגם את עורפו של נסראללה? יש לכך כבר ביטוי בעלונים של החמאס ונסראללה, המודיעים בכתובים שהנה קרב יומם של נתניהו וחבריו והנה מגיעה מפלתם, זאת בשל ההפגנות בתל אביב. הם אומרים לעצמם, אי שם במנהרות: "אין לנו מה למהר, מטה החטופים עושה בשבילנו את העבודה".

מבלי שיהיה ביניהם קשר חלילה, נוצר לכאורה מכנה משותף משונה והרסני בין מטה החטופים, שהשתלב עכשיו במטה 'המחאה' (כמעט אותם אנשים ואותם פעילים במטות הנ"ל, מ.ל.); ובין נסראללה וסינוואר, כאשר המטרה העליונה של שונאים אלה מבחוץ ואחינו מבפנים (שכבר החלו שוב בחסימת צירי תנועה מרכזיים) היא אחת: סילוקם של נתניהו ושל חבריו מניהול המדינה – וזאת בעיצומה של המלחמה. מי שלא מאמין, שיסתכל בפרסומים האחרונים של הנאצים החדשים בעזה ובלבנון.

לו מערכות המשפט והשיטור בישראל שלנו היו פועלות כפי שפעלו ופועלות אחיותיהן במערב, וכפי שפועלות משטרת צרפת וגרמניה מאז 1968 (דני כהן-בנדיט 'האדום' בברלין והסטודנטים הצרפתים בפריז), לא הייתה הפגיעה האנושה במרקם החברתי של ישראל כה קרובה כפי שנראים הדברים כיום.

בחירות עכשיו?

לפתע פתאום הפציעה לאחרונה הדרישה של השמאל וחבורת קפלן לבחירות עכשיו. בעיית הבעיות של חבורה זו היא לא הצדק הפוליטי, שיבוא או לא יבוא עם הבחירות המיוחלות. לא. בעיית הבעיות עכשיו, המאיימת על חבורה זו, היא להב החרב המתהפכת של ועדת החקירה הקרבה ובאה, זו הממלכתית, לבדיקת מחדלי אוקטובר. ועדה זו אמורה לקום בתוקף החלטה של הכנסת ביום בו יוחלט על סיום הלחימה.

בכנסת זו יש לממשלה הנוכחית רוב מוצק. לפיכך, הכנסת תהיה זו שתחליט על הרכב הוועדה על פי המלצת הממשלה. הדו"ח הצפוי יתבסס על כך שלא תהיה אבן שלא יהפכו אותה על מנת שאור השמש יחשוף את שמתחתיה. תחת אותן אבנים יהיו כמה עקרבים שמסתתרים שם. השמאל והקפלניסטים מבחינים ורואים את הצפוי. מכאן שוועתם וצווחתם: בחירות עכשיו…

והצביעות? איך לא, חוגגת בראש חוצות. רק אתמול הם צרחו על הכספים הקואליציוניים שמוענקים בנדיבות כביכול בעת מלחמה (עשרות מיליונים גג, מ.ל.), אבל שכחו אותם 'חסכנים' הדואגים לכספי המדינה, כי מחירן של בחירות גבוה פי כמה ומגיע למאות מיליונים, אולי אף למיליארד שקלים. את הסכום הענק הזה, לטענתם, מותר להוציא. למה? כי הם רוצים בחירות עכשיו.

ישראל תנצח במלחמה וגם הצדק והאמת ייצאו לאור בתוקף משפט העם ועם הניצחון במלחמה. קום תקום הוועדה ובמועד הנכון – על אפם ועל חמתם של הצבועים.