רעידת אדמה: קריאת השכמה

צילום אילוסטרציה: Angelo_Giordano, Pixabay
צילום אילוסטרציה: Angelo_Giordano, Pixabay
תמרורי האזהרה והדגלים האדומים כבר פה * האם כאשר מתקיים תרגיל לאומי בהובלת פיקוד העורף אנו מתרגלים זאת ממש או שמא מתרגלים למראית עין?

השנה היא 1927, רעידת אדמה בעוצמה של 6.2 מגניטודה התרחשה בארץ ישראל ופגעה קשות בערים ירושלים, יריחו, רמלה, לוד, שכם וטבריה. כתוצאה מרעידה זו נהרגו ונפצעו מאות תושבים ואלפים נותרו ללא קורת גג. מאז חלפו להם כ–100 שנים. מעת לעת דווחו והורגשו הדי רעידות אשר התרחשו אצל שכנותינו ולעיתים אף נגרם נזק רב, כמו שאירע ב-1995 במפרץ אילת.

כל ילד לומד בבית הספר כי ישראל ממוקמת על השבר הסורי-אפריקני, נקודת המגע של שני לוחות טקטוניים, וחשופה לאותן רעידות שבעגה המקצועית נקראות 'גלים סיסמיים' המתרחשים מעת לעת בשל פליטת האנרגיה המצטברת.

עם זאת, אין ספק שאותן רעידות אדמה קלות הפוקדות את אזורנו לאחרונה מדירות שינה מעיניהם של מביני דבר. לפני מספר שנים, במסגרת לימודי התואר, נכחתי ביום עיון אשר כולו הוקדש להיערכות נכונה לרעידת אדמה אפשרית. במסגרת יום זה, התארח ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה, כאורח כבוד במגמת ביטחון והגנת העורף ב'בית ברל' בראשותו של ד"ר אבי ביצור.

רעידת אדמה היא תופעה שכיחה בעולם. ישנם מקומות רבים החווים אירועים כאלה מספר פעמים בשנה. יש הנוטים לחשוב כי רעידת האדמה היא אסון טבע פתאומי אשר לא ניתן לחיזוי, אך אין כך הדבר. סיסמולוגים וגיאו-פיזיקאים  רבים חוקרים ועוקבים אחר גלים סיסמיים אלה באמצעות תחנות ניטור רבות המפוזרות ברחבי העולם. גם בישראל, התקינו רשות החירום הלאומית והמכון הגיאולוגי גלאים סיסמיים ברחבי המדינה על מנת להתריע בעת הצורך. 

מומחים רבים, ביניהם הגיאולוג והגיאו-פיסיקאי פרופ' אמוץ עגנון, הזהירו פעמים רבות כי "לפני רעידות גדולות יש רעידות קטנות יותר ומבחינה זו יש לראות ברעידות אדמה אלה תמרור אזהרה לקראת רעידת אדמה חזקה שעלולה לגרום לאסון לאומי".

אין ספק שכל האמור לעיל מעלה בי שאלה אשר כל ישראלי צריך לשאול: האם ערוכה מדינת ישראל לרעידת אדמה בעוצמה בינונית עד גבוהה? מה יהיה עלינו לעשות כדי להיערך? אומנם בשנים האחרונות יצאה המדינה בהכרזה על חיזוק מבנים ופרויקט תמ"א 38, אך לצערנו הרב, התמקדו פרויקטים אלה באזור המרכז – דווקא במקומות שלהם יש ביקוש נדל"ני – ולא בשל הצורך לחזק מבנים כפי שהוגדר בעיקרי התוכנית.

האם כאשר מתקיים תרגיל לאומי בהובלת פיקוד העורף אנו מתרגלים זאת ממש או שמא מתרגלים למראית עין? כמה מאיתנו יודעים מה לעשות במידה וזה קורה בשעות הבוקר כאשר אנו בעבודה המרוחקת וילדינו נמצאים במסגרות?

עלינו להבין, כי מדינת ישראל אומנם קטנה, אך במקרה של רעידת אדמה, יקרסו תשתיות לאומיות רבות, כבישים יתמוטטו או ייהרסו והתחבורה בהם לא תהיה נגישה. נזקי התשתיות עלולים לגרום למים ולביוב להתערב וייתכן כי בשל כך לא נוכל למצוא מי שתייה במשך מספר ימים. אין לי ספק כי באירוע חירום שכזה צה"ל יגויס, יבוא, יתמוך ויסייע, אך גם זה ייקח זמן. אין ספק שגם סיוע בינלאומי יגיע כעבור מספר ימים. אך מה נעשה עד אז?

לסיכום, אני מזמין את כולכם עוד היום להיכנס לאתר פיקוד העורף על מנת לקרוא את הנחיותיהם ולהבין את ההיערכות הנדרשת לכל אחד ואחת מאתנו – קטנים כגדולים. דברו עם בני המשפחה על האופציה של רעידת אדמה ומה עושים. יש לרתום למשימה את הסבים והסבתות וכן שכנים, מתוך הבנה שבעת חירום, נפילת תשתיות וכאוס – "טוב שכן קרוב מאח רחוק". ואנא מכם, אל לנו מלשכוח בעת חירום גם את חיות המחמד שלנו. צו השעה: היערכות טובה המוטלת על כל אחד ואחת מאתנו.