רקמה גדולה – תך ועוד תך

יצירה של אמנון ליפקין (צילום: דוד זיסר)
יצירה של אמנון ליפקין (צילום: דוד זיסר)
תערוכה המייצגת את אלה שיש בהם את העוצמה להראות את פגיעותם ומבקשת שנבין את החשיבות בלחלוק - כאמת אומנותית, אישית וכנה

תערוכה מיוחדת במינה ושמה 'רקמה גדולה', המציגה מיצבי רקמה ופסלים שנעשו במשותף על ידי מספר רוקמים ורוקמות, מוצגת בימים אלה בגלריה 'על הצוק' שבנתניה.

עדי יקותיאלי, אוצר התערוכה: "זו תערוכה שיש בה שמחה ובריאות כמו בכולסטרול הטוב של הגעגוע. פעולת הרקמה יש לה קצב איטי, מדוד, מתוכנן בדרכו, כזה המאפשר השתהות אינטימית של חוט ומחט שיוצרים תך ועוד תך שרק הצטברותם יוצרת כתם. התערוכה הצבעונית בצבעיהם של החוטים צבעונית גם מבחינה אנושית. היוצרים הם אומנים ממגזרים שונים במנעד גילאים רחב במיוחד ועם סיפורי חיים מרתקים ומורכבים, שתמציתם המזוקקת מוגשת לצופים באמצעות אומנות מסורתית שמעוררת בכולנו געגוע למישהו או למשהו הראוי להיזכר על הטוב שבו". 

לפני כארבע שנים, החלה יונה אלטרס לרקום את ציורי בעלה המנוח והאהוב ישראל, שצייר אלפי ציורים בשנותיו האחרונות. תהליך רקמת הציורים היה ליונה תהליך מתמשך של נחמה, תפיסה בשאריות החיים ובזיכרון המחשבות והרגשות שלו שהתגלו לה כשהיא ׳בקרבתו׳ כל יום מחדש. בכל שנה, ביום השנה, עולה יונה עם משפחתה לקבר ויחד הם אוחזים בעבודות הרקמה החדשות, מראים וחולקים. בשנה האחרונה רקמה יונה אלטרס 26 יחידות רקמה מיצירותיו של ישראל ז”ל שחוברו לכדי רקמה אחת גדולה ויצרו תוצר יוצא דופן של טכניקה שלרוב נעשית בקנה מידה קטן בהרבה.

על כך מספר יקותיאלי: "כשהתבוננתי בעבודה המוגמרת לא היה לי ספק בייחודיות חוויית הצפייה שמעניקה ושאותה קיוויתי שאפשר יהיה לחלוק עם אחרים. כך הצעתי לרוקמות ולרוקמים נוספים ליצור לתערוכה זו עבודה חדשה שבה הם מהרהרים במושג ׳רקמה גדולה׳. ברוב המקרים יוצרים הם עבודה שהיא נקודת מפנה בתוך תהליך היצירה שלהם, שמאפשרת לקחת סיכונים, לשחרר במידה מסוימת, להשתמש באינטואיציות ולשהות באי ודאות כדי לפתח שפה אומנותית ייחודית. רבות מן היצירות נעשו ממקום של אובדן ושל געגוע לקרובים. הרקמה הפכה בשנים האחרונות לטכניקת ביטוי רלוונטית בשיח העכשווי, לאחר שבמשך שנים התייחסו אליה כאומנות במובן של מקצוע ולא של יצירה, מה שהביא לכך שמדיום זה לא נידון בהקשרים של אומנות גבוהה".

יקותיאלי מספר על חווייתו האישית: "אומנות הטקסטיל היא חלק משמעותי מהחיים ומההיסטוריה האישית-משפחתית שלי. אימי לאה הייתה אורגת. אני עיצבתי שטיחים ורקמתי במשך 15 שנה, מה שהביא אותי לנסוע לקליפורניה, שהייתה בירת אומנות הטקסטיל העכשווית בשנות ה-80. שם, בבית דודתי מריאן דנין, שהייתה מאומניות הטקסטיל המובילות בקליפורניה בשנות השישים, זכיתי שתהא לי מנטור – הן כאומנית והן כאדם. מריאן נפטרה לפני כחצי שנה וייתכן שמתוך העצב והגעגוע שלי שהתחבר לרקמה של יונה, נולדה תערוכה מיוחדת זו שזיכתה אותי להכיר אומנים ואומניות יקרים שמבורכים בכישרון וביכולת. זו תערוכה שמייצגת את אלה שיש בהם העוצמה להראות את פגיעותם".

משתתפים: אורי דרוקמן, אילנה רייטקופ, איריס אוליבר, אמי קנקה ולדרסקי, אמנון ליפקין, גליה חי, דנה נחמד, יונה אלטרס, יסמין אלעזר, ירדנה עציון, לילך צודקביץ', מירה שטרן, נולי עומר, שרה ליפקין, שרה קוסטיק ותמר לוי אלפסי.

קבוצת 'קוראטה' – שותפות חיפה-בוסטון בליווי שוש ויצמן ונעמה פרדו. עיצוב: ליאת מולכו. משתתפים: אביבה גדאי, אורית אפרים, אטלה איילאו, אטלה אלמו, אלמנש פרדה, אננו טקלה, אספו מסלה, היות קאסה, טאריק שיפראו, יטנורה בלטה, יפה טרונך, מלכה סנדקה וצגה פקדה.

שעות פתיחה: ימי שני, רביעי וחמישי 10:00-17:00, ימי שישי ושבת 10:00-14:00.

אירוע 'שיח גלריה' יתקיים בשבת, 12.3, 11:00.

גלריה 'על הצוק', רחוב המעפילים 19, נתניה.

נעילת התערוכה: 20.3.