אוטוטו יסתיימו השיחות בווינה וייחתם הסכם מביש שכנראה ייזכר לדיראון עולם בישראל. לא בפלסטין ולא בטורקיה… וגם לא באירופה. ומדוע? בגלל דו הפרצופיות המוכחת שוב ושוב של העולם המערבי, בדיוק זה הידוע כ'שוחר הדמוקרטיה'.

אל תכעסו עליו. הוא פשוט לא יכול אחרת. כמו קדמוניו, הוא זקוק לקרבן התורן חדשות לבקרים. פעם, בימים הרחוקים ההם, הייתה זו פינלנד, אחר כך צ'כוסלובקיה, אחר כך פולין. עוד פיסת זמן חלפה והגיע תורם של היהודים בצפון אפריקה ובאירופה. אחר כך נגרסה הונגריה, אחר כך שוב צ'כיה…. ומה בעתיד הנראה לעין? אל תביישו אותנו. העולם הדמוקרטי ובראשו הפעם ביידן, לא יאכזב… ואולי טייוואן בתור, אחר כך האיים בים הסיני הדרומי שסין כבר גורסת אותם במלתעותיה מזה זמן מה ללא ציוץ של ארצות הברית.

האם עכשיו הגיע תורה של ישראל?

ואם להזכיר את אז והיום, שתי אפיזודות קטנות/גדולות מוסיפות תיבול פיקנטי משהו לסיפורן הקלאסי של שתי משלחות הצ'כית לשיחות דאז והאמריקאית לשיחות דהיום. נתחיל במינכן 1938. המשלחת הצ'כית שכרה שני חדרים במלון סמוך למיקום הוועידה במינכן. ראש המשלחת היה ראש ממשלת צ'כיה אדוארד בנש. הוא סבר לתומו שכולם, כולל הצ'כים, יתוועדו עם היטלר. אלא שלמרבה הפתעתו, סירב הרודן הנאצי להתיר להם להיכנס לחדר הדיונים וליטול בהם חלק. כאשר לחצו עליו דאלדייה וצ'מברליין, איים: "אם הם נכנסים, אני הולך מכאן ולא חוזר". לימים התברר כי היטלר שם את חברי המשלחת הצ'כית במצור, פשוטו כמשמעו… על סף חדרם הוצבו שני זקיפים חמושים והם לא הורשו לצאת ממנו. בנש עצמו חזר אחרי יומיים לפראג משהתברר לו שהם לא יכנסו לחדר הדיונים… אבל הותיר את חבריו בהמתנה במלון, אולי ישנה היטלר את דעתו…

וכיצד מתנהלות השיחות היום בווינה? ובכן, הן מתנהלות שם ללא השתתפות המשלחת האמריקאית… המשלחת שוהה בחדר סמוך והיא מגיבה במהלך המשא ומתן בשלט רחוק. כל זאת על פי דרישות האיראנים.

ועוד מילה על ההסכם החדש המתבשל בווינה ומצוי על סף חתימה.

לא רק ישראל מצויה על הגריל, אלא גם מדינות המפרץ הסוניות, קרי, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדינות אלה סובלות כבר תקופה ארוכה ממתקפות מל״טים של המורדים החות׳ים בשליחות איראן. ומה הלוז שבהסכם החדש? הכסף יוקדש כנראה לחימוש 'משמרות המהפכה'. כל זה יקרה כאשר המערב מפנה את עיקר תשומת לבו לנעשה באוקראינה, משל לחתול שבעליו מסב את תשומת לבו מהעכבר שרץ בסמוך לסמרטוט שבו הוא מנפנף לנגד עיניו…

לנוכח האסון המתקרב נשאלת השאלה: מדוע ממשלה זו, ממשלת ה'ריפוי', יוצרת בשתיקתה שקט מלאכותי ושקרי סביב הנושא האיראני כאשר ברור לכולם כי בעתיד הנראה לעניין הוא עלול להוביל אותנו לאסון?

לתחושתי, מקור השקט המוזר הזה, במיוחד מצד שני הדברנים הכרוניים לפיד ובנט, נובע מידיעת השניים הללו כי יש וקיים היום פוליטיקאי יחיד המסוגל לבלום תהליך זה. כוונתי לנתניהו.

קשריו המיוחדים עם פוטין מחד ועם שני בתי הקונגרס בארצות הברית מאידך, יכלו לתרום ואולי אף לבלום את המגמה הנראית היום לעין של פסיחה בוטה וכמעט מוחלטת על כל הסעיפים הקשורים לישראל.

האם הצמד האמור איננו פועל למניעת האסון העתיד להתרגש עלינו בשל שיקולים פוליטיים שאין נמוך מהם? על פי המתחוור לכולנו כעת, לא נראה כאילו טובת העם לנגד עיניו.