שיחות הגרעין בערבון מוגבל

היסטוריה ארוכה של שיחות בנושא הגרעין. רונלד רייגן ומיכאיל גורבצ'וב (1985; צילום: הבית הלבן, לשכת הצילומים)
היסטוריה ארוכה של שיחות בנושא הגרעין. רונלד רייגן ומיכאיל גורבצ'וב (1985; צילום: הבית הלבן, לשכת הצילומים)
רצון טוב יש תמיד במפגשים אלה, אך רצון טוב אינו מספיק * בפרט מול השינוי שחל ברמה הבינלאומית עם השחקנים שמבקשים לשנות מוסכמות וסדרי עולם

שנת 2022 החלה ונגיף הקורונה עודנו משתולל והפעם בווריאנט חדש המכונה אומיקרון. ההנחיות שניתנות חדשות לבקרים על ידי הממשלה הופכות בעיני רבים מאתנו לחידה מתמטית. בעודי יושב וממתין לתוצאות בדיקת אנטיגן, נחשפתי לקיומו של כנס NPT ה-10, ועידת האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני. ועידה זו, שמתכנסת אחת לחמש שנים ולאחר שנדחתה מספר פעמים בשל נגיף הקורונה, החלה בארבעה בינואר ותימשך עד ה-28 בינואר. השנה, נערכת הוועידה בסימן יובל שנים לכניסת האמנה לאי הפצת נשק גרעיני. אמנה זו הייתה חשובה מאוד במהלך שנות המלחמה הקרה וחשובה כיום לאור אותם משטרים שמבקשים להיכלל ב'מועדון' המדינות הגרעיניות.

ברם, הסתיימה המלחמה הקרה באופן רשמי ב-1991 ופינתה את מקומה לעולם רב קוטבי שבו שחקנים רבים שנמצאים בזירה מבקשים לשנות ולערער את יציבות העולם. בד בבד, הפכו קיום אמנת NPT ושימור משטרה להיות חשובים שבעתיים. בשנים האחרונות, נשבו רוחות חדשות שמבקשות לכלול באמנה זו מדינות נוספות כגון הודו, פקיסטן וסין, ולייחס את כובד משקלם בזירה הבינלאומית. חשוב לציין, כי בעת חתימת האמנה ואשרורה באחד ביולי 1968, לא היו מדינות אלה בקדמת הטכנולוגיה ולכן הן לא נכללות בה. מאידך, ישנם פוליטיקאים שמבקשים להוסיף באמנה סעיפים שנוגעים לסייבר ולבינה מלאכותית – ממאפייני העידן הנוכחי.

בחודש אוקטובר 2018, הודיע ממשל טראמפ על פרישת ארצות הברית באופן חד צדדי מהסכם INF, אותו הסכם גרעין שנחתם בין ארצות הברית וברית המועצות בשנת 1987. הסכם זה עשה סדר וכלל אי פיתוח של טילים גרעינים לטווח בינוני (480 ק"מ ועד 5400 ק"מ). לדעת כל הצדדים היה זה הסכם מצוין, אך פרישת ארצות הברית באה לאחר שממשל טראמפ טען כי רוסיה מפרה את ההסכם וממשיכה לפתח טילים גרעיניים בינוניים.

בצל קיום הועידה הנ"ל, ממשיך להתקיים בווינה סבב שיחות הגרעין בין איראן ובין המעצמות. לאחר הפסקה בת מספר ימים בשל חגי סוף השנה האזרחית, חזרו הצדדים לשולחן המשא ומתן בתקווה להגיע להסכם חדש וטוב. יש לציין כי איראן, בשונה מצפון קוריאה, הייתה בין המדינות אשר חתמו על הסכם ה-NPT אך לא אשררה אותו.

במהלך הדיונים הקרובים, נראה את המועצה לפיקוח ובקרה של NPT מנסה לרתום את איראן לאמנה, בתקווה להצליח קצת יותר מהוועידה הקודמת ב-2015. בדיונים אלה, ידונו גם על פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני, סוגיה שנמצאת קבוע על שולחנה של הוועידה, במיוחד כאשר מתחילים להישמע קולות מצד סעודיה, שמבקשת להצטייד בכורים גרעינים לצורכי שלום עד 2030. גם מדינת ישראל, אשר נקטה לאורך השנים מדיניות של עמימות בכל הקשור לנושא הגרעין והפיתוח (וטוב שכך), נמצאת על שולחן הוועידה. כבעבר, נמצא את טהראן עם אמות המידה והמוסר הכפול שלה קוראת לישראל לחתום ולאשרר את האמנה. קריאה דווקא כלפי ישראל ולא לצפון קוריאה או סוריה, אשר כבר ב-2007 ביקשו להקים כור גרעיני בשקט, מחשבות אשר לפי הפרסומים לא נזנחו על ידם.

המסקנה: רצון טוב יש תמיד במפגשים אלה, אך רצון טוב אינו מספיק, בפרט מול השינוי שחל ברמה הבינלאומית עם השחקנים שמבקשים לשנות מוסכמות וסדרי עולם.