שיחות סרק

צילום אילוסטרציה: wirestock, freepik
צילום אילוסטרציה: wirestock, freepik
שיחות הגרעין עלו על שרטון * מה יכולות לעשות המעצמות כדי שהמשא ומתן יתפוס כיוון שונה?

בסוף חודש נובמבר התקיימו שיחות הגרעין בין המעצמות ובין איראן. השיחות התקיימו בווינה ורבים תלו תקווה בהישגי שיחות אלה. המשלחת האיראנית מנתה 40 חברים רמי דרג של המשטר. מנגד, תלו נציגי האיחוד האירופי, ארצות הברית ושאר המעצמות תקוות גדולות כי המשטר האיראני יהיה מוכן לפשרות, אך אין הדבר כך. המשלחת האיראנית הגיעה מצוידת בדרישות רבות, בראש ובראשונה הסרת הסנקציות הכלכליות.

במשא ומתן ההתנהלות היא של תן וקח, כאשר כל צד מגיע עם דרישות רבות מתוך הבנה שבסופו של דבר ייאלץ להתפשר על חלקן. במקרה דנן, בברכתו של המנהיג העליון, הגיעה איראן עם רף גבוה מהמצופה תוך הקשחת המשא ומתן בכוונה לאפס ויתורים מתוך הבנה כי ידם על העליונה. ניתן היה להבין מדבריהם של משתתפי השיחות הנוכחיות שהמשלחת האיראנית הייתה בעלת מיומנות איתנה תוך ניהול עיקש מבלי להניד עפעף, זאת מתוך שאיפה להשיג הסכם שלום חדש אשר יטיב עימם, אך לא פחות מזה הסרת הסנקציות החונקות את איראן. לצד כישלון סבב השיחות, מהדהדים דבריו של ראש המוסד דוד ברנע כי "איראן לא תהיה לעולם גרעינית".

הרשתות החברתיות באיראן גועשות כבר זמן רב. כפי שכבר ציינתי בעבר, כמעט בכל שבוע פורצות הפגנות ומחאות זעם של אזרחים. כך גם במהלך שיחות אלה התקיימה מחאת המורים המבקשים לקבל את משכורתם. המצב בכי רע, בתי הספר פשטו רגל והדבר הביא את הילדים להתקבץ בכל מיני מקומות על מנת ללמוד. אומנם בראש חוצות מציג המשטר אשליה של מדינה דמוקרטית, אך המציאות שונה לחלוטין. השלטון, אשר הביא את בני עמו למצב של רעב, בוחר להשתיק את האינטרנט בכל פעם שעולה חשש מהתארגנויות. לכן, רוב המחאות עליהן אנו שומעים הן מחאות ספורדיות של אנשים המתקוממים וזועקים מדם ליבם, כגון מחאת הלחם והדלק. בתחילת חודש דצמבר, בסמוך לאתר בנתנז, נשמעו הדי פיצוץ, כאשר מתקפת רחפניים פגעה בסמוך למתקן. דובר המשמרות הזדרז לטעון כי "זהו ניסוי מערכת האוויר האיראנית". שלושה כפרים הסובבים את המתקן פונו מבתיהם ולא הורשו לחזור ותקשורת האינטרנט ותחנת הכוח האזורית הופסקו. כל זה מחשש להדלפות על הנעשה באמת באותה מתקפה.

לעיתים קרובות אני נשאל, מדוע לא קמים אנשים ומפילים את השלטון?

ראשית, יש להבין את מבנה מרקם החיים האיראני. באיראן יש מספר קבוצות אתניות, דבר המקשה את חיבורם של כלל הקבוצות כאשר חלקן מובילות וחלקן מיעוט. שנית, 20 אחוז מהאוכלוסייה יעשו הכול כדי להישאר בשלטון ויהיה מה שיהיה בכל מחיר ובכל תנאי. שלישית, העם האיראני מפחד מתוצאות הפיכה שלטונית חדשה. כזכור, שלטון השאה באיראן הופל בגלל שקבוצות רבות התאגדו כנגד הרודנות, הליבראליות והמודרניזציה שהוא ביקש להנחיל  לבני עמו. לאחר המהפכה, קם השלטון הנוכחי השולט למעלה מארבעה עשורים תוך דיכוי ביד חזקה ועשיית שפטים ללא פשרות בעם האיראני.

לסיכום, הערכתי לפני מספר חודשים כי סבב השיחות יהיה לשווא היות ואיראן בצורה בשאיפותיה הגרעיניות. האפיק הדיפלומטי חשוב, אך אל לנו מלזנוח את ההכנה והערוץ הצבאי. לדעתי, מזהה המשטר את ההססנות ולכן מרשה לעצמו ניהול משא ומתן באופן זה. מובטחני, כי כאשר יראה את נחישות המעצמות להגברת הסנקציות לצד מהלכים צבאים, נראה אותם חוזרים לשולחן המשא ומתן באופן שונה וריאלי.