שיחי צבר הם אחד מסמלי הטבע הישראלי, 'סברס' בלשון העם. גם אחרי יותר מ-70 שנות עצמאות, נקראים ילידי הארץ 'צברים', אלא שנראה כי הסמל הזה הולך ונעלם מהנוף. זה המקום לציין, כי מדובר בגידול חקלאי שגדל פרא בשטחים פתוחים וגם באופן מבוית בשטחים חקלאיים מסודרים ומפוקחים שמהם מגיע פרי השיח לחנויות.

תושב האזור בשם חזי שלח למערכת 'זמן מבשרת' תמונה מדאיגה ובה נראות כנימות על שיחי צבר באזורנו. לדבריו, צולמה התמונה בשטח שמתחת לרחוב השלום במבשרת ציון. את הכנימות אי אפשר לפספס. הן נראות כמו נקודות קטנות של 'קל קר'. "מהקצת שאני כן יודע על התופעה", סיפר חזי, "זה הגיע מחוץ לארץ, התחיל בצפון והתפשט הלאה. הכנימות האלה מייבשות את השיח. מדובר בשיחים שנמצאים כאן מאות שנים ואם הנושא לא יטופל – השיחים האלה ימותו".

מערכת 'זמן מבשרת' פנתה לד"ר שי שטרן, אגרונום ומומחה להגנת הצומח ופיתוח חומרים אקולוגיים לחקלאות ולגינון, שענה על מספר שאלות.

מה בדיוק הבעיה שמתוארת בתמונה?

"זו תמונה של שיחי צבר. השיח הותקף על ידי כנימה שנקראת 'אצברית'. כנימה זו התפשטה מהר בישראל ועושה רושם שהיא מאיימת על כל הצברים בישראל – גם גידולי הפרא וגם המבויתים עבור הסופרים. אותי שלחו לאחד המושבים בארץ, עשיתי כמה ניסויים והצלחתי להסיר את הכנימות על ידי חומרי מגע אקולוגיים. קשה מאוד להסיר את הכנימות. הן גדולות ומתפשטות מהר מאוד. בהרבה כבישים ניתן לראות את התופעה בצדי הדרך. כך למשל, כשיורדים מפתח תקוה לכביש 6 רואים את כל הצברים במצב הזה וזה לא נעים".

מה מקור הבעיה?

"לא ברור. מה שבטוח, זו מכת מדינה. אני מאמין שזה יוגדר כאסון טבע. זה מושג רשמי בישראל ויש קרן לנזקי טבע בדיוק למצבים כאלה, כאשר קשה להדביר מזיק".

מה ההשלכות של בעיה זו? האם היא יכולה להיות גם בגידולים חקלאיים קריטיים יותר (חיטה, פירות וירקות)?

"ההשלכות כרגע לדעתי מצטמצמות רק לצברים. במידה וזה לא יטופל, קשה יהיה לשקם את השיחים. הכנימות שאנו רואים הן בעצם סוג של 'פונדקאי' שעקב מאפייניו התלבש דווקא על שיחי צבר. אני לא רואה כרגע אפשרות שהם יגיעו גם לשיחים ולסוגים אחרים של גידולים חקלאיים, אלא רק על צברים. לגבי אחרים יש מזיקים אחרים".

כיצד יש לטפל בבעיה זו ומי צריך לטפל בה?

"הרשויות המקומיות צריכות לדאוג לזה. כרגע המגדלים יודעים איך להתמודד ואיך לחיות עם זה. ברשויות עוד לא התחילו להתייחס ועוד לא הבינו שיש כאן מכה קשה".

מה הם האמצעים שעומדים היום לרשות הרשויות וגורמי המקצוע לטיפול בבעיה זו?

"אני יודע שעובדים ב'מכון וולקני' ובמכוני מחקר ופיתוח חקלאי (מו"פ) למיניהם עובדים על 'אויב טבעי' שנקרא הדברה ביולוגית ובו מגיע 'טורף' שפשוט פוגע במזיק הזה וזה נמצא עד כמה שידוע לי בשלב מתקדם. יש חומרים כימיים ואקולוגיים שבאמצעותם מתגברים על זה".

כיצד ניתן למנוע מפגע זה מראש?

"לא חושב שאפשר".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "המזיק המתואר הוא אצברית ממאירה (Dactylopius opuntiae), מין פולש של כנימת מגן שמתפתחת וניזונה על שיחי הצבר. משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בשיתוף 'מכון וולקני', מטפל בתופעה באמצעות פיזור של חיפושיות טורפות מהמין Trifurcate Hyperaspis המהוות 'אויב טבעי' לכנימות. באשר לטיפול הנקודתי במבשרת ציון, יש לפנות לרשות המקומית הרלוונטית".

מהמועצה המקומית מבשרת ציון נמסר בתגובה: "מחלקת הגינון במועצה פועלת בהתאם להנחיות המקצועיות לטיפול יסודי ומהיר במקרים של אצברית על ידי ניטור וממשקי הדברה למיגור הכנימה והבראת שיחי הצבר אשר נפוצים מאוד בתחום המועצה".