״בלתי נפרדים״

צילום: באדיבות דובר צה"ל
סיפורם המרתק של שלושה צעירים מהר אדר * הם יחד מכיתה א' ובימים אלה סיימו יחד מסלול הכשרה בחיל ההנדסה

הכירו את סמל א׳, סמל י׳ וסמל ע׳, בני 20 מהר אדר שסיימו את מסלול ההכשרה ביחידת יהל״ם של חיל ההנדסה הקרבית לאחר שנה וארבעה חודשים. מכיתה א׳ הם ביחד, היו חניכים בתנועת הצופים, למדו יחד בתיכון וכאמור, גם את מסלול ההכשרה בצה"ל עברו יחד.

לא' שלושה אחים. הכומתה הכסופה לא זרה לו. אחיו הגדול שירת בהנדסה קרבית בגדוד 603. א' למד והתחנך בתיכון 'הראל' והרחיב בכימיה ובמוזיקה, למרות ההשקעה בלימודים, היה פעיל חברתית בתנועת הנוער הצופים מכיתה ז'–י"ב ולפני השירות למד במכינת הנגב שבמדרשת בן גוריון. א' סיים את המסלול בתור לוחם בפלגת הס״פ (סילוק פצצות) ביחידה.

אצל י', השירות המשמעותי במשפחתו עובר בגנים, אחיו שירת ביחידה מיוחדת, אחותו הייתה קצינה בחיל הים ואביו היה חובל והשתחרר בדרגת אלוף משנה. י' למד והתחנך בתיכון 'הראל' והרחיב בביולוגיה, בכלכלה ובמנהל עסקים. על אף ההשקעה בלימודים, י' לא ויתר והיה פעיל חברתית בתנועת הנוער הצופים מכיתה ז'–י"ב ובנוסף לכל זה היה שחקן כדורסל בהפועל ירושלים. י' ויתר על תואר 'ספורטאי מצטיין' בשביל להתגייס ללוחמה. י׳ סיים את המסלול בתור לוחם בפלוגת סמו״ר (סליקים ומנהרות) ביחידה.

לע' שני אחים וגם במשפחתו השירות המשמעותי עובר בגנים, אביו היה לוחם בנח"ל ולקח חלק במלחמת לבנון הראשונה.  ע' למד והתחנך בתיכון 'הראל', שם למד והרחיב בכימיה ובתיאטרון. ע' היה פעיל חברתית בתנועת הנוער הצופים מכיתה ז' עד י"ב. עם סיום התיכון לקח חלק במכינה קדם צבאית של כשנה וחצי – 'תבור' בשנה א' ומדרשת הערבה בשנה ב'. ע' סיים את המסלול בתור לוחם בפלוגת ס״פ (סילוק פצצות) ביחידה.

כיצד ההיכרות העמוקה שלכם באה לידי ביטוי במהלך המסלול?

ע', י' וא' מתארים: ״היא הגיעה לידי ביטוי בעיקר בזמנים הכי קשים, כשהיינו על סף פירוק מנטלי. היינו מדרבנים אחד את השני בריצות, במסעות, בזחילות, בנסיגות ובעיקר בהרמות הפצועים. הכנו את עצמנו בצורה הטובה ביותר להתמודד עם האויב ולהיות הלוחמים הטובים ביותר שאנחנו יכולים להיות. באנו עם יכולות וידע בניתוח שטח אשר רכשנו במסגרת הטיולים אותם היינו מבצעים ביחד ביערות הר אדר ובטיולים בארץ ובעולם לפני הגיוס. היכולות הללו סייעו לנו רבות למעבר ההכשרה בהצלחה והכי חשוב – אפשרו לנו לסייע ולחנוך את חברי הפלוגה בנושא שטח וניווטים״.

מה הרגע המשותף שאתם הכי זוכרים מהמסלול?

סמל ע׳: "הרגע המשמעותי ביותר המשותף לנו היה בשבוע שדאות. אחרי זחילה מפרכת פגשתי את א׳ ואת י׳. המפגש היה על קצה ההר בשקיעה ונזכרנו בשקיעות של הר אדר ובאחד הלילות הקפואים בהר כרכום בו טיילנו יחד לפני הצבא. חוויה נוספת הייתה בסוף המסלול, כאשר בסוף השבוע נפגשנו ב'מצפה השקד' שהוא המצפה שלנו ובו נזכרנו בתלאות ובאתגרים שהיו בכל המסלול הארוך הזה. נזכרתי שם באחד מן התרגילים הפלוגתיים שביצענו בקורס הפיקוד. תרגלנו שלושתנו מפקדי צוות כתף אל כתף, שם הבנו שהיכולות הפיקודיות שלנו עובדת יחדיו כמעיין המתגבר בסינרגיה מושלמת. לגופו של עניין, ההיכרות העמוקה שלנו באה לידי ביטוי בקורס בכך שהיינו שם האחד בשביל השני בקושי ובאתגר, כאשר היינו מדרבנים אחד את השני בריצות, במסעות, בזחילות, בנסיגות ובעיקר בהרמות הפצועים. בראש ובראשונה פעלנו והכנו את עצמנו בצורה הטובה ביותר להתמודד עם האויב ולהיות הלוחמים הטובים ביותר שאנחנו יכולים להיות. עוד חוויה מעצימה מהמסלול הייתה כאשר א׳ הצטרף לי׳ למסכם סמו״ר (סליקים ומנהרות) שלו בתור ס״פניק (לוחם סילוק פצצות) ועבר את כל השבוע הזה אתו".

סמל א': "היינו שם האחד בשביל השני, בשהיות ובשמירות. סחבנו פצועים ביחד, עבדנו קשה ביחד, דרבנו האחד את השני וסיימנו את השבוע חברים עוד יותר טובים. בגדול, שלושתנו חברים מילדות עוד הרבה זמן לפני שהגענו לשרת ביחד ביחידה. מילדות היינו קרובים, דרך הצופים שם היינו באותו שבט (שבט 'הראל'), דרך משחקי הכדורסל של י׳ שהיינו באים לעודד יחד – בניצחונות ובכישלונות, בטיולים שהיינו עושים ביחד, אותם הטיולים מהם היינו מעלים זיכרונות במהלך הניווטים בהכשרה. חוויה משותפת הזכורה לי במיוחד הייתה הפעם שהחלטנו לשפץ את המעיין שהיינו הולכים אליו בשבתות במשך הילדות. אחרי שהוא הוזנח, הגענו ושיפצנו אותו עם פינת ישיבה שווה ואנחנו גאים בזה עד היום״.

סמל י׳: "כשלוש שנים לפני הגיוס א׳ שקל 90 קילו ופחד שלא יצליח לעבור את המסלול ולהגיע למקום טוב כלוחם. עזרנו לו, התאמנו ביחד בעליות של הר אדר על מנת שיצליח להגיע ליחידה מיוחדת ולהיות מהטובים בה. בהמשך לחוויה זו, במהלך המסלול הרים ע׳ את א׳ כפצוע במשך למעלה מקילומטר ועלתה בו תחושת שמחה והודיה על החברים שהם ועל הדרך אותה עוברים יחד, ובייחוד גאווה בא' על הדרך אותה עבר ועל הישגיו והמקום אליו הצליח להגיע".

מי המודל לחיקוי שלכם?

״דמויות המפתח שלקחנו מהן דוגמה אישית הן כמובן מאיר הר ציון, וינסטון צ'רצ'יל וקובי בראיינט״.

מה חיזק אתכם בעיקר?

״מה שחיזק אותנו ברגעים המאתגרים בקורס הוא שהיה לנו אחד את השני. בנוסף, ברגעים בהם היה לנו קשה, נהגנו להאזין למוזיקה האהובה עלינו, לראפרים שאנחנו אוהבים וביניהם קנרדיק למאר ואמינם, אמנים ששמענו מהילדות. האזנה למוזיקה יחד העניקה לנו תחושה של בית".