אפקט הפרפר

על המתיחות בין רוסיה לבין אוקראינה ועל ההקשר הבינלאומי הכללי

היחסים בין רוסיה ובין אוקראינה ידעו עליות ומורדות לאורך ההיסטוריה. גם בזמן כתיבת מסה זו, שוררים אי שקט ואי ודאות לגבי העומד לקרות. האם תפלוש רוסיה לאוקראינה או שמא מדובר בתרגיל צבאי כפי שטוען הנשיא פוטין כדי להצדיק את נוכחותם של כמאה חמישים אלף חיילים וציוד רב סביב אוקראינה? מה הן ההשלכות לפלישה? האם מדובר רק במפגן כוח ותרגיל?

כפי שאני טוען מזה מספר שנים, אל לנו מלנתק את האירועים מהקונטקסט הכללי היות והכל שזור אחד בשני.

בשנים האחרונות ממשיכה רוסיה בחזונה ובחלומה לחזור לתקופת הזוהר בה הייתה למעצמה, תקופת ברית המועצות. ההבדל הוא שהם זנחו את אותה אידיאולוגיה קומוניסטית אשר הייתה נחלתם בתקופת ברית המועצות וכיום הם פשוט רוצים ליצור הגמוניה ולהיות מעצמת על. כמו כן, רצונה של רוסיה לשוב ל-1989 שבה פרשו המדינות הקטנות, לא חומשו ולא השתתפו בתרגילים של נאט"ו, דבר אשר מוביל לכך שטילים וחיילים של ארצות הברית נמצאים בחצר האחורית שלה. מאבקי הכוח המתרחשים בין רוסיה ובין ארצות הברית הם על השפעה ועל ייצוב החזון על העולם.

סין, לצד זה וללא כל קשר, שואפת לחזור לימי הזוהר של השמש העולה ותקופת הקיסרות והופכת להיות מעצמה על שלל רבדיה בזירה הבינלאומית. התנגשותה מעל כל במה אפשרית התעצמה בשני העשורים האחרונים בניסיון לקעקע ולכרסם במעמדה של ארצות הברית. לשם כך היא מוכנה לחבור לרוסיה, שהרי גם היא מבקשת לערער את מעמדה של ארצות הברית. אין חולק כי הממשל הנוכחי ביצע שגיאה חמורה ביותר עם תחילת כהונתו של הנשיא ביידן ביציאתה של ארצות הברית מאפגניסטן לאחר שני עשורים, מהלך אשר נחל כישלון מוחץ.

לדעתי, ריחפו אירועים אלה באוויר בעת שיחות הגרעין בין איראן והמעצמות. כזכור, החל הסבב השמיני לפני מספר שבועות בווינה והוא עודנו מתנהל. חרף העובדה שאיראן נמצאת כל העת תחת סנקציות קשות וכואבות ולמרות המצב הכלכלי הכאוטי במדינה, היא עדיין עומדת איתן ומשדרת עסקים כרגיל וזאת מבלי להבין את המצוקה השוררת ברחובותיה.

סין ורוסיה פעילות מאוד בשיחות הגרעין מתוך מטרה להסיר את הסנקציות מעל איראן. מחד, אנו רואים את רוסיה וסין פעילות מאוד במשא ומתן להפשרת הסנקציות; ומאידך הן אינן מפעילות את כובד משקלן לשים חתימה בין איראן למעצמות. לעניות דעתי, כפי שקרה ב- 2015, גם הפעם הן אלה שיובילו בסופו של דבר להכרעה ולחתימה על הסכם מחודש. הסכם זה רע לעולם בכלל ולישראל וליציבות האזורית בפרט. כיום, מוצע הסכם זמני אשר אינו יורד לפרטים הקטנים כגון טילים בליסטיים או נטישת הטרור בידי הגרורות שלה. העיכובים המתרחשים בדרך לחתימה על הסכם נועדו להדק את אחיזת סין ורוסיה בנעשה באיראן.  

לעניות דעתי, אוקראינה היא הטריגר אשר הצית את אבק השריפה המבעבע מתחת לפני השטח.

רוסיה יודעת בוודאות כי אוקראינה אינה יכולה להצטרף לברית נאט"ו בשל אותם חוקים שהציבה נאט"ו עם הקמתה. העלייה לרגל וחיזוריהם של מדינאים כגון הנשיא הצרפתי מקרון, 'הקצב מטהראן' אברהים ראייסי וקנצלר גרמניה אולף שולץ, נועדו לתת כבוד לנשיא פוטין בפרהסיה וקיום דיונים ודילים מאחורי הקלעים כאשר חלק מהוויכוחים הם: מתי ייחתם הסכם הגרעין? אלה פרטים יידונו בו ואלה לא? מי ישלוט בסוריה? ועוד.

זה מספר שנים שארצות הברית אינה מקדמת מיזמים בסוריה למרות שהמדינה שסועה וזאת מתוך רצון להחליף את בשאר אל-אסד, מהלך שהחל עוד בתקופת הנשיא אובמה. לעומת זאת, הדבר אינו לרוחם של הרוסים אשר מתנגדים להחלפת המשטר. לכן, משקיעה רוסיה משאבים רבים בסוריה, מחמשת את הצבא הסורי ומשתלטת על הנמלים הסוריים כגון לטקיה.

לסיכום, אותו משק כנפי פרפר במזרח אירופה הוא בעל השפעות ישירות על יציבות העולם כולו ועל יציבות המזרח התיכון בפרט. לא מן הנמנע שנראה כניסה קרקעית קטנה ומוגבלת של הכוח הרוסי לשטח אוקראינה במטרה להמחיש מי בעל הכוח המנהל את הזירה הבינלאומית ומשפיע על העולם.