חלוץ מול המיקרופון

המאבק על ה'שחיתות' שלא הייתה ולא נבראה בעניין הצוללות, מוכיחה כי מפקדי הצבא לא הבינו את הפסוק "בתחבולות תעשה לך מלחמה" * האם כך הם ניהלו את הצבא בעבר?

הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, שש להתראיין מול כל מיקרופון מזדמן כשהנושא הוא איך לא – הצוללות. נראה לי כי האיש והנושא ראויים לטיפול מיוחד, כזה שאנשי תקשורת מנוסים לא היו מסוגלים להעניק לו וזאת בשל תכונה מיוחדת המשתקפת – הן מתוכן דיבוריו והן מהנושא בו הוא עוסק באופן אובססיבי – בנימין נתניהו.

התברר שוב שההתנפלות שלו עכשיו על נתניהו בעניין הצוללות מראה כי הוא עונה על אחת משתי האפשרויות: או שהוא איש נבער חסר כל ידע רלוונטי בענייני צבא, אסטרטגיה צבאית וכו' או שהוא עושה את עצמו ככזה. אני מחזיק באפשרות השנייה.

אסביר: בקרב הצמרת הצבאית שאליה שייכים גם הרמטכ"לים של מדינת ישראל, מצוי כבר למעלה ממאה שנים ידע שנצבר מאז שתי מלחמות העולם – הראשונה והשנייה – והוא עוסק גם במסקנות מהמלחמה הקרה. אחד ממנסחי התפיסה החדשה שמשקלם רב במיוחד הוא לידל הארט. הוגה הדעות המבריק הזה היה קולונל בצבא הבריטי, אבל לא על כך הייתה תפארתו. הוא פרץ דרך בחשיבה הצבאית השגרתית והשפעתו על צמרת אנשי הצבא הבכירים גדולה מאד.

הארט טען, כי המסקנה שעולה מהמהלכים הצבאיים שבוצעו מאז מלחמת העולם הראשונה, היא שיש לשלול לחלוטין כל מהלך יזום חזיתית מול צבא מאורגן ומחופר. אם לתמצת את הגותו: מהלך כזה כרוך באבדות בלתי נסבלות ולא יביא לניצחון. הארט קבע במשנתו, כי רק למהלכים צבאיים שפועלים על האויב מהאגפים יש סיכוי להצליח ולהביא לניצחון המיוחל בכמות 'נסבלת' של אבדות.

כאשר שני צבאות חמושים עד לשיניהם בנשק דומה, ולא חשוב איך נרכש והושג נשק זה (ריגול, פיתוח עצמי וכו'), גדול הפיתוי של אחד מהם לפתוח במלחמה, בבחינת "ניתן אנחנו את המכה הראשונה ובכך נחסל סופית את האויב". תפיסה זו רווחה בשנות המלחמה הקרה, כאשר שני הצדדים היו חמושים בנשק גרעיני. בכל צד היו גנרלים שסברו כי המכה הראשונה בנשק זה תשבור את האויב באופן שלא תהיה לו שום תקומה.

אלא שגם לכך הקדימו תרופה למכה. התרופה הייתה הצוללות הגרעיניות. בעקבות ההיערכות הצבאית החדשה שביצעה ארצות הברית בעקבות הופעת הנשק החדש והמרתיע הזה ואחר כך גם 'מלחמת הכוכבים' כרעיון לעתיד שיזם רייגן, החל מאזן הכוחות לנטות לטובת המערב. המצב החדש המחיש להנהגה הסובייטית כי הפלת המערב שוב איננה בת ביצוע.

ונעבור לעניינינו בפינה הקטנה והנידחת שלנו. נתחיל בצוללות. ובכן, אותם הכללים שחלו על המערב והמזרח בשנים עברו, חלים גם כאן. הצוללות הן במובהק נשק המכה השנייה ואין צורך בפרשנות נוספת.

ומה יותר סביר ומה יותר פשוט, מאשר לקפוץ על ההזדמנות, כאשר ממשלה ידידותית במיוחד מממנת שליש מעלותו של נשק חשוב, מורכב ויעיל מאין כמוהו (על פי שני המבחנים האמורים, מ.ל.) לביטחון ישראל? אותו נשק מורכב ומסובך עונה מאין כמוהו על הטיעון של לידל הארט בדבר תקיפת האויב מהאגפים. גם כאן אין צורך להרחיב… ועוד לא הזכרנו כאן את התנגדותם של היועץ המשפטי לממשלה ושל נשיאת העליון להעלאת העניין על סדר היום הציבורי והם יודעים גם למה.

ועכשיו הבה נחשוב על 'אוהבי ישראל' במחנה ה'רק לא ביבי' (רל"ב) ונשאל את עצמנו: "הלנו הם או לצרינו?". האם אתם באמת סבורים כי אלה אינם מכירים את האמור לעיל? אני סבור כי הם יודעים גם יודעים אותו, אבל שנאתם לנתניהו משבשת עליהם את שיקול דעתם. ולא רק להם, גם לחברים נכבדים שיצרו בהבל פיהם את העלילה הקשורה בצוללות. העיקר להשלים את הפוטש נגד ראש ממשלה בישראל, לסלקו לחלוטין מן המפה הפוליטית ובא לציון גואל…