יום הולדת

סיום השנה האזרחית עבורי הוא לא רק סיום שנה * ימי ההולדת שונים בגילאים שלהם * בגיל מאוחר יותר, הופך יום ההולדת ליום מורכב עם סיכומים לשנה שחלפה, תוך הבטחה להשיג יעדים בשנה הבאה

יום הולדת הוא יום קצת מוזר עבור כולנו. יש כאלה שמצפים להפתעה מהקרובים שלהם, יש כאלה שחוגגים בגדול כאילו ניצחו את הזמן ויש כאלה שממשיכים בשגרה שלהם – כל אחת ואחד על פי דרכו.

יום הולדת הוא בהחלט גם יום של חשבון נפש. הנה, עברה לה עוד שנה. המחשבות על רשימת יעדים תמיד מופיעה לנו מול העיניים. מה הצלחנו להשיג? איפה נכשלנו? תמיד בראש יש את הסניגור שלנו מול התובע שלנו ששואל מדוע לא הצלחנו? מה עוד יכולנו לעשות? איך עברה שנה שלמה ולא הגענו לזה? מעין חשבון נפש מול רשימה. הבטחנו לעצמנו שנעשה את זה השנה. למה לא עשינו זאת?

ימי ההולדת שונים בגילאים שלהם. בגיל צעיר, יום הולדת הוא תמיד סיבה נפלאה לחגיגה מטורפת. בגיל מאוחר יותר, הופך יום ההולדת ליום מורכב עם סיכומים לשנה שחלפה תוך הבטחה להשיג יעדים בשנה הבאה.

חברה חכמה שלי טוענת כי ״אני לא מבינה את בני האדם שחוגגים יום הולדת. הרי מדובר בעוד שנה שמקרבת אותנו לסוף החיים. אז למה לחגוג? בגלל שהצלחנו להישאר בחיים עוד שנה? בשביל זה כל המהומה? בעיניי, כל יום זה יום הולדת מחדש. קמנו הבוקר על הרגליים? זו סיבה נפלאה לחגוג. במחשבותיי, כל יום זה יום הולדת״.

בהחלט ישנו עומק בדברי חברתי. במהלך חודש דצמבר חל יום הולדתי. משפחתי הקרובה תמיד זוכרת לחגוג לי בצירוף בלונים מתנפחים עם ספרות הגיל הביולוגי שלי. התבוננתי השנה בבלונים עם הספרות. מי האיש בגיל הזה? אני? כל כך מהר מגיעים לגיל כזה מבוגר? פתאום יש לנו יותר עבר מאשר עתיד? מוזר מאוד, לא כך?

השאלה ההיפותטית המיותרת היא לדעתי, האם היינו עושים משהו אחרת במהלך השנים? כאילו שאם התשובה תהיה "כן" נזכה להזדמנות נוספת…

אפילו המתנות בימי ההולדת שונים בכל גיל. תמיד נשאלת השאלה מה קונים לאדם בגיל מבוגר תמיד? הרצון להעניק משהו מכבד ולא לפגוע בחוגג יום ההולדת תמיד נמצאת ברקע.

אחד הדברים המוזרים שמתרחשים בכל שנה ביום הולדת זו רשימת המברכים אותנו. בכל שנה משתנה הרשימה. חשבתם על זה פעם שאלה שבירכו בעבר לפני חמש שנים לא בטוח שהשנה יברכו שוב? פתאום ישנם אנשים חדשים שמברכים אותנו. בכל שנה ישנה הפתעה חדשה. תמיד יש מישהו או מישהי שמברכים אותנו ובכלל לא ציפינו לברכה. תמיד יש את אלה ששכחו ולא הצלחנו להבין לאן הם נעלמו ואיך הם לא זכרו אותנו…

אני תמיד נוהג לקרוא בעיון ומספר פעמיים את הברכות אשר רושמים לי אנשים. מעניין לקרוא מה חושבים עלינו אנשים. אחרי שאני מתאמץ להוריד דברי חנופה, אני מוצא את האמת בברכה. מדוע מחכים אנשים ליום ההולדת כדי לומר לאדם אחר מילים חיוביות וחמות עליו? תנסו לתאר סתם ביום חול שאתם מקבלים ברכה עם מחמאות מאדם קרוב ללא סיבה מיוחדת. "חשבתי עליך היום וכתבתי לך ברכה…". עכשיו אני צריך להראות פני מופתע. לפי ההתרחשות סביבי הולכים להפתיע אותי. מצחיק תמיד לדעת כמה מתאמצים להפתיע אותך בתאריך המדויק הזה.

ובינתיים, בדרך להפתעה, לא הרפו ממני מחשבות על הגיל שלי ועל הרשימה שלי. בחרתי לאמץ שורה שקראתי פעם: ״בשנה הבאה אני בוחר לאחל לי לקבל את עצמי עם היתרונות והחסרונות שלי ולדעת לאהוב את עצמי".