לפעול ביד קשה

כתוב במקורותינו "הבא להורגך השכם להורגו" * את הדין הזה צריך למצות עם המחבלים עד תום * לפעול ולנטרל כל איום בו במקום - בלי בתי משפט ובלי בתי סוהר * מידה כנגד מידה

11 נרצחים בתוך שבוע. אי אפשר יותר לעצום עיניים ולאטום אוזניים אל מול הזוועות. אסור לנו לסתום את הפה או לשבת בחיבוק ידיים. אי אפשר לתת לפחד להשתלט עלינו, לשבש את אורחות החיים שלנו ולשחק כאילו אין בהלה שמתפשטת בתוכנו ומשתקת אותנו מבפנים.

הבהלה כן משתקת והחרדה כן מחלחלת. ועוד איך. הפחד כאן, האכזריות כאן, החשדות, הכעס, הצער והדמעות. מתח פנימי כזה ברוב גדול של האזרחים לא מצביע על חיים נורמליים במדינה מתוקנת.

כתוב במקורותינו "הבא להורגך השכם להורגו". את הדין הזה צריך למצות עם המחבלים עד תום. לפעול ולנטרל כל איום בו במקום – בלי בתי משפט ובלי בתי סוהר. מידה כנגד מידה.

המחבלים היום לא מפחדים מכלום ולא נרתעים מהמוות. הם יודעים שבמקרה הגרוע הם יזכו לכבוד, תמונותיהם יעטרו כיכרות, סוכריות יחולקו ברחובות ובני משפחותיהם יקבלו פיצויים נאים. אם ישרדו ויגיעו לכלא, הם יזכו לתנאים טובים יותר מאשר היו לחלקם בבית ומשפחתם לא תינזק בכלום. לכן, אם לא נטפל עכשיו בשונאי ישראל ביד קשה, נזכה לעתיד נוראי שאותו אנו מעצבים בעצמנו כתוצאה מהגמגום שלנו.

אינני תולה תקווה גדולה בשלילת היתרי עבודה למחבלים ובזירוז הריסת בתיהם. גם אם נתגבר כל רחוב וכל שכונה באנשי ביטחון, עדיין לא נצליח למגר את הפחד והאיום. אבל אם נתחיל לפעול כתגובה ביד ברזל, כמו שאנו מצווים, אני משוכנע שנטיל אימה ויראה בלב השונאים ונפיל פחד על האויבים.

אחרי שתאחז בהם אימה, יבוא שלב של הערכה. יתחילו לכבד, לחשוש, להבין את המצב מזווית של הסתכלות חדשה והכול יירגע במידה. אבל אם נמשיך להתרפס, יתרחב מעגל הטרור ונהיה עדים לאירועים אלימים וקיצוניים יותר לא עלינו. שוב יישבר ליבנו אל מול תמונות קורעות לב של יתומים, שכולים ואלמנות.

אנחנו במלחמה מתמדת על העצמאות שלנו. העצמאות תהיה יציבה ומוחלטת רק אם נדע למה אנחנו חיים כאן ונעמוד על כך. מפיגוע לפיגוע אנחנו מרגישים את הזעזוע שעובר עלינו ואת הנענוע הפנימי שמעורר כמעט כל אחד לחשוב: איך עליי לחיות? איפה עליי לחיות? למה בכלל לחיות? לאיזו תכלית ולאיזו מטרה? אלו שכנים אני רוצה שיהיו לי? מי נחשב חבר ומי אויב? ועוד שאלות קשות ומשמעותיות.

אם נערוך נכון את חשבון הנפש, נגיע בסוף לאמיתות הישראליות הפשוטות והעממיות: אנחנו כאן כדי לחיות בתמיכה, בעזרה ובערבות הדדית זה לזה – כי אהבה היא הכלל הגדול של התורה. כאשר ניישם זאת, לא יוכל אף אחד לפגוע בנו.