ספר שמות (חלק א')

החל מספר זה ולכל אורך התנ"ך, אנו עוסקים בניסיונות לשקם את המין האנושי ולהביאו למעמדו הרוחי הראוי עלי אדמות

בספר הראשון עסקנו בבריאת מצבי תודעה ובאופן שבו הם משליכים על בריאת העולם הגשמי. הספר מקיף את כל ספקטרום החיים, מתבונן עמוקות במבנה הפסיכולוגי של האדם, במשימתו הרוחית ובנפילתו אל החומר הגס. החל מספר שמות ולכל אורך התנ"ך, אנו עוסקים בניסיונות לשקם את המין האנושי ולהביאו למעמדו הרוחי הראוי עלי אדמות.

מאמצים לשיקום המין האנושי התרחשו ומתרחשים בכל רחבי העולם ובכל האומות, אולם זה נעשה בדרך כלל בקנה מידה מצומצם. מורה רוחי מאמן קבוצה קטנה של תלמידים שאותם הוא בחר ודרכם פועל המנוע הקוסמי באחדות מסוימת, אומנם מינימאלית, אבל לפחות נמנעת התפוצצותו של מנוע זה. בסיפורנו, נבחר עם שלם למשימה זו. מנגנון אנושי כזה, שדומה לתזמורת המנגנת את שירת אחדות הניגודים, לא קם מאז ועד היום. כל הדתות שהופיעו בהמשך והתיימרו לכך, לא הבינו דבר בעניין וכל מעשיהן רק העמיקו את התפצלות והתפוררות המין האנושי לגופים עוינים שנמצאים במלחמה בלתי פוסקת.

בתחילת הספר מסופר על מלך חדש במצרים "אשר לא ידע את יוסף" (א', 8). המלך הקודם, שהכיר את יוסף, הכיר למעשה במעמדו הרוחני ובשליחותו כנציג הבורא עלי אדמות. לכן, הוא נתן לו יד חופשית לנהל את ענייני הממלכה ולמעשה הציל בכך את עם ישראל וגם את כל המזרח התיכון.

בני ישראל, שאמורים לכונן בהמשך את המנגנון שבאמצעותו תיווצר האפשרות לשקם את המין האנושי למעמדו הרוחי, נמצאים בתהליך של שחיקה קשה לאורך כמה מאות שנים, תהליך שאמור לפורר את משקעי מחשכי התת-מודע ולאפשר הבנה מסוימת אודות התהליכים הקוסמיים שנועדו לחדש את המערכת הרוחית עלי אדמות.

באפיזודה הקודמת, עמל יוסף באופן יוצא מן הכלל כדי לרומם את התודעה של אחיו ושביחד איתם תיווצר האפשרות לשיקום המעגל הרוחי עלי אדמות. שנים עשר השבטים חייבים ללמוד לפעול באופן מאורגן והרמוני, אולם העבודה הפנימית שחייב כל אדם לעשות מכוח עצמו, לא נעשתה ממש במעמקי הנפש. זה ההסבר מדוע שבטי ישראל נאלצו לשהות בכור ההיתוך של מצרים, שרויים במצב של עבדים נחותים, חסרי עתיד וזכויות. למעשה, שכחו בני ישראל גם הם את יוסף, במובן זה שנשכחה מהם תכלית קיומם בשיקום תודעת גן עדן.

הסבר אחר למצבם של בני ישראל הוא מה שהם עוללו ליוסף וזו תגובת הנגד לכך. התהליכים הקשים האלה אמורים לשחוק את מרבצי התת מודע של האדם ולאפשר לו בהמשך להיכנס לנתיב הרוחי, שחסום בפני בני אדם שמשקעים אלה בנפשם אינם מטופלים. השחיקה הפנימית מתרחשת מכורח ומאילוץ. אין זו עדיין בחירה חופשית של בני האדם שמבקשים ושמעוניינים לטפל במערכותיהם הפנימיות מכוח הכרה.

אולם כאן מתחוללת פעילות שעומדת למעשה מעבר לבחירה החופשית של בני האדם. אבות האומה, שהיו בעצמם מודעים לפני ולפנים כיצד אמור המין האנושי לתפקד, לקחו את האחריות לכוון את העם שאותו כוננו בשליחות שיקום האנושות לתפקידו הרוחי. נעשה כאן מאמץ בהיקף עצום כדי לכונן את המנגנון הארצי שאמור היה להכווין את מהלכי המין האנושי בכללותו.

שיקום המין האנושי אמור להתבצע בהתנדבות, באהבה ומתוך הבנת מטרת החיים. בעבודה רוחית לא ייתכנו כפייה, אילוץ ואפילו לא שמץ של פחד או של הפחדה. לעבודה הנעשית מכוח מניעים שליליים אלה אין שום ערך רוחי. למעשה, עבודה כזו הורגת את הנוכחות האלוהית עלי אדמות.

אולם פועלים כאן חוקי הגורל שאיש אינו יכול להתחמק מהם. לחיים עלי אדמות יש תכלית ברורה. ההתחמקות מאחריות זו מביאה על בני האדם סבל הולך וגדל.