יוסף: הפסיכולוג הראשון (חלק י"ב)

האחים משליכים את יוסף לבור (ציור אנונימי, מוזיאון בודה, צילום: Yair Haklai)
האחים משליכים את יוסף לבור (ציור אנונימי, מוזיאון בודה, צילום: Yair Haklai)
יוסף יוצר מצבים שמהם הוא מקווה שיבינו אחיו מה מתרחש * הוא מקווה שיתבוננו במראת האמת, יבחנו את נבכי נפשם ויסיקו את המסקנות הדרושות

יוסף נפגש עם אחיו שבאו לרכוש מזון במצרים. הוא מזהה אותם, הם לא מזהים אותו והוא עדיין לא חושף את הסוד הגדול. זה כבר מפגש שני ביניהם. בסיום המפגש הראשון הוא משאיר אצלו את שמעון בעוד היתר חוזרים הביתה ומתבקשים לשוב עם בנימין, האח הצעיר. יוסף מתרגש לראות את בנימין. הוא פורש לחדר ובוכה. הוא מבקש שיסדרו שולחן לו ולאחיו. הם מתפלאים לראות שהוא מושיב אותם לפי סדר הולדתם ומפנק את בנימין במנה מוגדלת יותר.

נשאלת השאלה, איך זה ייתכן שסתם רועי צאן שבזויים בעיני המצרים, ייכנסו סתם ככה חופשי להיכל המלך? תארו שאתם הולכים לקנות שק קמח במכולת ונציג השלטון עומד שם ולוקח אתכם אל המלך. לבכם היה נופל ארצה מפחד. מה רוצה המלך מסתם אזרח פשוט? תארו לכם את הבדיקות והחיפושים שאתם צריכים לעבור כדי להגיע ללשכת ראש הממשלה… היה על האחים לעבור משמרות צבא, בדיקות ביטחוניות וכן הלאה. איך בכלל ידע יוסף מתי האחים מגיעים ולאן? יש להניח שהנחה את המשמרות בדרך – כיוון שכל מי שבא מכנען, למשל, היה צריך לעבור את מחסומי הצבא. כנראה הוא הנחה אותם איך לאתר את אחיו או שידע מכוח 'רוח הקודש' באחד מחזיונותיו שפקדו אותו לפרקים או מכוח תודעתו האוניברסאלית. אנשים שהגיעו לרמה התודעתית של יעקב-ישראל (שאני מכנה אותה 'תודעת יום השבת') יש להם יכולות מיוחדות שאין לאנשים רגילים. התורה לא מפרטת את השתלשלות העניינים, הגם שזה רב משמעות.

שוב ושוב, יוצר יוסף מצבים שמהם הוא מקווה שיבינו אחיו מה מתרחש. הוא מקווה שיתבוננו במראת האמת, יבחנו את נבכי נפשם ויסיקו את המסקנות הדרושות. תפקיד הפסיכולוג הוא לחשוף את חשכת תת המודע של האדם בפניו, להראות לו את תוצאות מעשיו הרעים בעבר וכיצד להתמירם. אולם השבטים, למרות כל הרמזים העבים שמונחים בפניהם, לא קולטים את המסר. על כך בוכה יוסף. יוסף מסדר את כולם לפי סדר גיליהם ומפנק את בנימין באופן מיוחד והאחים לא מבינים.

יוסף מצווה למלא את שקי האחים במזון ולשים את הגביע שלו באמתחת בנימין כדי להפלילו לכאורה בגנבת הגביע – וכך הוא מביא את הדרמה לשיאה. הוא שולח את השוטרים אחרי האחים שיבדקו אותם באשמת גנבה מחצר המלך.

כך מתוארת השתלשלות העניינים בהמשך (בראשית, מ"ד, 11 – מ"ה, 3):

"וימהרו ויורידו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו. ויחפש – בגדול החל ובקטון כילה. ויימצא הגביע באמתחת בנימין. ויאמר חלילה לי מעשות זאת. האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם… ולא יכול יוסף להתאפק וכל הניצבים עליו. ויקרא הוציאו כל איש מעליי. ולא עמד איש אתו בהתוודע יוסף אל אחיו. וייתן את קולו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה. ויאמר יוסף אל אחיו: אני יוסף. ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו".

לצערנו ולצער הבריאה, לא הבינו האחים מעולם את מה שמתרחש ואת מה שעליהם להפנים. על כך אנו בוכים עד היום. הסיכוי לשיקום האנושות כשל כבר בתחילתו. כפי שנראה בהמשך, עם יציאת מצרים ומעמד הר סיני, הוליך הכשל הזה עם עשרת השבטים כמעט באופן בלתי נמנע לכשל שהתרחש במעמד הר סיני, כשל שנמשך עד היום ולא נרפא.

אולם, מחויבים אנו שלא להתייאש ולנסות שוב ושוב. בזה עסקו משה והנביאים כל עוד אפשרו זאת הנסיבות. למעשה, נמשכים ניסיונות אלה גם היום.